מלנומה עורית: מה שחשוב לדעת

עודכן: לפני 9 שעות
מאת ד״ר מני ברכה, כירורג אונקולוגי בכיר בהדסה עין כרם, מנתח מלנומה וסרקומה
פורסם לראשונה: 29 באוגוסט 2024 | עודכן: 10 בנובמבר 2026
מלנומה עורית היא סרטן עור שמקורו במלנוציטים, התאים שמייצרים את הפיגמנט בעור. כאשר היא מתגלה בשלב מוקדם, טיפול ניתוחי מתאים יכול להביא לריפוי. לאחר קבלת האבחנה, הצעד הבא נקבע לפי עומק הגידול, מאפייניו בפתולוגיה ומצב בלוטות הלימפה. אצל חלק מהמטופלים נדרשת הרחבת כריתה בלבד; אצל אחרים יש לשקול ביופסיית בלוטת זקיף, בירור נוסף או שילוב טיפול תרופתי. [1,4]
כמנתח בכיר העוסק במלנומה ובעל מומחיות רשמית בניתוחי מלנומה, אני מקפיד לחבר בין המידע בדו"ח הפתולוגי, הבדיקה של המטופל והאפשרויות הטיפוליות. החיבור הזה חשוב במיוחד כיום, יותר מתמיד, בשל זמינות טיפולים חדישים אימונותרפיים ומכווני מטרה. במצבים מסוימים, גם ההחלטה מתי לנתח ובאיזה סדר לתת את הטיפולים עשויה להשפיע על התוצאה.

אילו שינויים בעור מצריכים בדיקה
מלנומה יכולה להתפתח בתוך שומה קיימת, אך גם להופיע כנגע חדש. סימן חשוב הוא שומה שמשתנה, או נגע שנראה שונה משאר השומות של אותו אדם. סימני האזהרה המקובלים כוללים אסימטריה, גבולות לא סדירים, גוונים שונים ושינוי בגודל, בצורה או בצבע. גם נגע קטן מ־6 מ״מ יכול להיות מלנומה. [1,2]
חשוב לפנות לבדיקה גם כשמופיעים גוש עורי שגדל במהירות, דימום ללא סיבה ברורה, פצע שאינו מחלים או פס כהה חדש או משתנה בציפורן. מלנומה יכולה להיות ורודה או בצבע העור, ולהופיע גם בכפות הידיים, בכפות הרגליים ובאזורים שאינם חשופים לשמש. היעדר כאב אינו שולל מלנומה. [1,2]
חשיפה לקרינה אולטרה־סגולה, כוויות שמש, מיטות שיזוף, ריבוי שומות, עור בהיר והיסטוריה אישית או משפחתית של מלנומה עשויים להעלות את הסיכון. עם זאת, המחלה יכולה להופיע גם ללא גורמי סיכון בולטים. נגע חשוד צריך להיבדק אצל רופא עור, בדרך כלל בעזרת דרמוסקופ; אי אפשר לקבוע אבחנה אמינה לפי תמונה באינטרנט בלבד. [1–3]
איך מאבחנים מלנומה ולמה הביופסיה הראשונה חשובה
אבחנה סופית של מלנומה נעשית בבדיקה פתולוגית של רקמה. כאשר הדבר אפשרי ומתאים, מעדיפים להסיר את הנגע החשוד בשלמותו, בעומק שמאפשר להעריך אותו, ועם שוליים צרים. בנגע גדול או במיקום מורכב, כמו הפנים או הציפורן, ייתכן צורך בשיטת דגימה אחרת שתתוכנן לפי המקרה. [3,4]
כבר בשלב הזה חשוב לחשוב על המשך הדרך. דגימה שטחית או חלקית שאינה מייצגת את הנגע עלולה להקשות על מדידת עומק המלנומה. מנגד, כריתה רחבה ושחזור נרחב לפני השלמת האבחון עלולים להקשות על תכנון הניתוח הבא ועל מיפוי בלוטת הזקיף. לכן כדאי לתכנן את הביופסיה כך שתספק אבחנה מדויקת ותשמור ככל האפשר על אפשרויות הטיפול בהמשך. [3,4]
אם כבר בוצעה ביופסיה, או שהנגע הוסר ונמצאה מלנומה, ניתן לפנות עם דוח הפתולוגיה ופרטי הפעולה להערכת המשך הטיפול.
מה חשוב להבין בדוח הפתולוגי
הדוח הפתולוגי מספק מידע שמשפיע על היקף הניתוח, על הצורך בבירור בלוטות הלימפה ועל הערכת הסיכון. בין הפרטים החשובים: [1,3]
• עובי ברסלו — Breslow: עומק החדירה של המלנומה, הנמדד במילימטרים. זהו נתון שונה מקוטר השומה על פני העור.
• התכייבות — Ulceration: ממצא מיקרוסקופי של פגיעה בשכבת העור שמעל הגידול, שיש לו משמעות בקביעת השלב והסיכון.
• שולי הכריתה: האם הגידול מגיע לקצה הדגימה. שוליים נקיים בביופסיה אינם מבטלים בהכרח את הצורך בהרחבת כריתה.
• מאפיינים נוספים: קצב חלוקת התאים, תת־סוג המלנומה וממצאים כגון מיקרוסטליטים, בהתאם למקרה.
מלנומה in situ מוגבלת לשכבה העליונה של העור. מלנומה חודרנית עברה לשכבות עמוקות יותר. גם בין המלנומות החודרניות יש הבדלים גדולים בסיכון; עצם המילה ״מלנומה״ אינה אומרת שהמחלה התפשטה בגוף. שלב המחלה נקבע משילוב מאפייני הגידול, מעורבות אזורית וממצאים של פיזור מרוחק, אם קיימים. בדיקות ההדמיה מותאמות לשלב ולחשד הקליני, ואינן זהות אצל כל מטופל. [1,3]
לעיתים, דרושה הערכה פתולוגית נוספת (חוות-דעת פתולוגית שניה), במקרים מורכבים של תתי-סוגים נדירים יותר של מלנומה (דוגמת מלנומה ספיטזואידית או מלנומה דסמופלסטית) בהם דיוק האבחנה בעל ערך משמעותי לתוכנית הניתוחית והטיפולית. במסגרת הערכה במרפאתי אוכל להפנות לחוות דעת פתולוגית נוספת בהדסה, ע"י פתולוגים מומחים ומנוסים במלנומה ששותפים לצוות המלנומה הרב-תחומי הרחב, כאשר יש בכך ערך של ממש וכל מקרה נבחן לגופו.

מהו הטיפול הניתוחי במלנומה עורית
במלנומה מקומית, הניתוח המרכזי הוא כריתה רחבה, המכונה גם הרחבת שוליים: הסרת אזור הביופסיה או שארית הגידול עם מעטפת עור ורקמה מתאימה סביבו. רוחב השוליים נקבע בעיקר לפי עובי המלנומה ומאפייניה. כאשר נדרש שחזור, מתכננים גם את סגירת הפצע, ולעיתים מתלה מקומי או שתל עור, תוך התייחסות לתפקוד ולמיקום. [4]
אפשר לקרוא בהרחבה בעמוד שלי על כריתה רחבה של מלנומה ותכנון השחזור.
בחלק מהמקרים מצרפים לניתוח ביופסיית בלוטת זקיף. זו בדיקה של בלוטה או בלוטות שאליהן מתנקז אזור המלנומה, כדי לזהות מעורבות מיקרוסקופית שאינה בהכרח נראית בהדמיה. ההחלטה קשורה בין היתר לעובי הגידול ולהתכייבות. לרוב דנים בבדיקה במלנומה בעובי 0.8–1 מ״מ או במלנומה דקה יותר עם התכייבות, וממליצים עליה במלנומה מעל 1 מ״מ כשאין עדות קלינית לבלוטות נגועות ובהתאם למצב המטופל. קיימים חריגים ושיקולים נוספים. [4]
תוצאת הבדיקה עשויה לשנות את שלב המחלה ואת הדיון בטיפול משלים ובמעקב. גם בלוטת זקיף חיובית אינה מחייבת כיום באופן אוטומטי הסרת כל הבלוטות באותו אזור: מחקר MSLT-II תרם לשינוי הגישה, ובמקרים רבים נשקל מעקב בלוטות מסודר לצד הערכה אונקולוגית. [5]
מה השתנה בעידן האימונותרפיה
הטיפול במלנומה התרחב בשנים האחרונות. בחלק מהמטופלים ניתן לשלב אימונותרפיה, שמפעילה את מערכת החיסון נגד הגידול, או טיפול ממוקד מטרה כאשר קיימת מוטציה מתאימה, כגון BRAF V600. לאחר ניתוח, טיפול משלים עשוי להתאים לחלק מהמטופלים עם מחלה בסיכון גבוה. ההתאמה תלויה בשלב, בסיכון לחזרה, במחלות הרקע ובתועלת הצפויה מול תופעות הלוואי. [6]

שינוי משמעותי נוסף הוא האפשרות לתת טיפול לפני ניתוח, המכונה טיפול נאו־אדג׳ובנטי. מחקר SWOG S1801 הדגים יתרון במדד של הישרדות ללא אירועים כאשר פמברוליזומאב ניתן לפני הניתוח ואחריו, לעומת מתן לאחר הניתוח בלבד, באוכלוסייה שנחקרה עם מלנומה נתיחה בשלב 3 או בשלב 4. [7]
במחקר NADINA, שכלל 423 מטופלים עם מלנומה נתיחה בשלב III ומחלה אזורית הניתנת לזיהוי קליני, טיפול באיפילימומאב וניבולומאב לפני הניתוח, ולאחריו טיפול מותאם לתגובה, שיפר את ההישרדות ללא אירועים לעומת ניתוח תחילה וניבולומאב לאחריו. בפרסום הראשוני, האומדן לאחר שנה היה 83.7% לעומת 57.2%. זהו מדד המשלב אירועים כגון התקדמות, חזרה או מוות; הוא אינו שקול לשיעור ריפוי. לטיפול המשולב היו גם יותר תופעות לוואי משמעותיות. [8] עדכון מעקב שהוצג בכנס ESMO בשנת 2025 הראה שהיתרון נשמר גם לאחר כשנתיים. [9]
המשמעות למטופל היא שבמצבים מסוימים חשוב לקיים את הדיון המשולב לפני הניתוח הראשון. ההמלצות האלה אינן חלות אוטומטית על מלנומה דקה או על ממצא מיקרוסקופי בלבד בבלוטת זקיף. במלנומות מוקדמות רבות הטיפול המתאים הוא ניתוח ומעקב. כשהמחלה מתקדמת יותר, יש לבחור את סדר הטיפולים יחד עם צוות מלנומה מומחה ומנוסה, לפי הממצאים והאפשרויות הזמינות. [6–8]
למה כדאי לפנות למנתח בעל ניסיון ייעודי במלנומה
ניסיון ייעודי במלנומה מחבר בין כמה החלטות: הערכת הפתולוגיה, בחירת היקף הכריתה, הצורך בבלוטת זקיף, פירוש המיפוי, תכנון השחזור והשתלבות הניתוח בתוכנית האונקולוגית. השיקולים האלה חשובים במיוחד במיקומים מורכבים, בניקוז לימפתי לא צפוי, במחלה חוזרת או כשנשקל טיפול לפני הניתוח.
גם מחקרים תומכים בחשיבות הניסיון המעשי. במחקר הרב־מרכזי MSLT-I נצפה קשר בין ניסיון המרכז לבין דיוק ביופסיית בלוטת הזקיף; הדיוק המשיך להשתפר עם הצטברות המקרים גם לאחר תקופת הכשרה ראשונית. המחקר מדגים עקומת למידה ומשמעות של ניסיון מצטבר בביצוע הפעולה. [10]
לכן, בבחירת המנתח כדאי לברר מהו היקף עיסוקו במלנומה, איזו הכשרה ייעודית עבר, מה ניסיונו בניתוח המתוכנן וכיצד הוא עובד עם צוות המלנומה. מומחיות כזו יכולה להירכש בידי מנתחים מתחומי בסיס שונים; העיקר הוא הניסיון הספציפי במחלה והיכולת לקבל את ההחלטות המתאימות לכל שלב.
מה מוסיפים צוות רב תחומי וביקורת עמיתים
בצוות מלנומה רב־תחומי משתתפים, לפי הצורך, כירורג העוסק במלנומה, אונקולוג, רופא עור, פתולוג, רדיולוג ומומחה לרפואה גרעינית. לכל אחד מהם מידע אחר שיכול לשנות את התמונה: האם הפתולוגיה חד־משמעית, מה מראה ההדמיה, האם המיפוי מתאים למיקום הנגע, ואילו טיפולים כדאי לשלב ובאיזה סדר. במקרים מתאימים, הדיון כולל גם אפשרות להשתתפות במחקר קליני. [6,12]

ביקורת עמיתים פנימית מאפשרת להציג את תוכנית הטיפול בפני מומחים נוספים, לבחון חלופות ולזהות אי־התאמות לפני שמתקדמים. אין משמעות הדבר שכל מלנומה מוקדמת מחייבת בירור מורכב, אך חשוב שתהיה אפשרות זמינה לדיון כזה כאשר מתעוררת שאלה.
דוגמה לערך של בדיקה נוספת מגיעה ממחקר פרוספקטיבי של קבוצות IMI ו־EORTC: מתוך 254 נגעים מלנוציטריים לא טיפוסיים או קשים לאבחון שנשלחו לחוות דעת פתולוגית מומחית, ב־60 מקרים — כ־24% — נמצא הבדל משמעותי שהשפיע על הניהול הקליני. מדובר באוכלוסייה נבחרת של מקרים מורכבים, ולכן אין להסיק שזה שיעור השינויים בכל אבחנת מלנומה. הממצא ממחיש כיצד ביקורת מקצועית נוספת עשויה למנוע טיפול חסר או טיפול עודף. [11]
גם מסמך המלצות מומחים רב־תחומי שפורסם ב־2026 מדגיש את תפקידם של צוותי מלנומה, נהלים משותפים ומדדי איכות, בפרט סביב טיפול לפני ניתוח, בחירת טיפול במחלה מתקדמת ומעקב. [12]
הגישה שלי לטיפול הניתוחי במלנומה
אני ד״ר מני ברכה, כירורג אונקולוגי בכיר בהדסה עין כרם, העוסק בניתוחי מלנומה, סרקומה וגידולים נדירים. את התמחות־העל שלי בכירורגיה אונקולוגית השלמתי במרכז הסרטן Peter MacCallum במלבורן, אוסטרליה, וכן עברתי השתלמות נוספת במרכז הסרטן Moffitt בארצות הברית.

בעבודתי אני מתכנן ומבצע את מרכיבי הניתוח הנדרשים במלנומה — כריתה רחבה, ביופסיית בלוטת זקיף ושחזור באמצעות מתלים מקומיים או שתלי עור — בהתאם למקרה. כך אפשר לתכנן יחד את הטיפול בגידול ואת שיקום אזור הכריתה, ולשמור על רציפות בין ההערכה לפני הניתוח, הפעולה והמעקב.
במחלה מורכבת אני משלב את התכנון הכירורגי עם צוות המלנומה בהדסה ועם המומחים הנדרשים. תחומי עיסוקי כוללים גם ניתוחי בלוטות לימפה, טיפול ניתוחי במחלה חוזרת וטיפולים אזוריים כגון ILP ו־ILI, שבהם ניתנת כימותרפיה מרוכזת לגפה במקרים מתאימים. ההחלטה על כל טיפול מתקבלת לפי היקף המחלה, החלופות ומטרות המטופל.
מכיוון שאני מטפל במטופלים מכל רחבי הארץ, דרך מרפאתי ברמת-גן (הדסה מדיקל) או בירושלים (הדסה עין-כרם), יש לי נסיון רב בשיתוף פעולה עם צוותים אונקולוגיים בבתי חולים אחרים כאשר מטופלים רוצים להיות מטופלים רפואית ע"י אונקולוג בבי"ח הקרוב לביתם, ובמקביל שאני אהיה אחראי על הצד הניתוחי של הדברים. אני מאמין גדול בשיתופי פעולה עם עמיתי מרחבי הארץ, הכל כשטובת המטופל ורווחתו עומדים לנגד עינינו. כמובן שאם מטופל ירצה להיות מטופל גם מבחינה אונקולוגית במסגרת הצוות מלנומה הרב-תחומי הרחב בהדסה - אדאג לכך כחלק מההערכה הראשונית והמעקב במרפאתי.
אפשר לקרוא עוד על ניתוחי מלנומה והאפשרויות הטיפוליות במרפאתי, ועל ההכשרה והניסיון המקצועי שלי.
מתי כדאי לפנות לחוות דעת נוספת ומה להביא לפגישה
חוות דעת נוספת עשויה להועיל לאחר אבחנה חדשה, כשהדוח הפתולוגי אינו ברור, כשמתלבטים לגבי בלוטת זקיף, כשהניתוח צפוי להיות נרחב או כאשר נמצאה מחלה בבלוטות הלימפה או חזרה של המלנומה. במצבים שבהם נשקל טיפול לפני ניתוח, רצוי לקיים את ההערכה בזמן שיאפשר תכנון משותף. [1,6]
לפגישה כדאי להביא את דוח הפתולוגיה המלא, סיכום הביופסיה או הניתוח, בדיקות הדמיה ופענוחים אם בוצעו, רשימת תרופות וסיכומי טיפולים קודמים. לעיתים נבקש גם את השקופיות או בלוק הרקמה לצורך בדיקה פתולוגית נוספת.
אני מקבל מטופלים לייעוץ ולחוות דעת נוספת בירושלים וברמת גן, לרבות מטופלים המגיעים מכל הארץ. לתיאום ייעוץ עם ד״ר מני ברכה, או בטלפון 052-5248880 (זהו מספרי האישי, ניתן לכתוב דרכו גם בוואטסאפ).
שאלות נפוצות על מלנומה עורית
הוציאו את השומה בשלמותה והשוליים נקיים האם עדיין צריך ניתוח?
לעיתים קרובות כן. הכריתה האבחנתית נועדה לקבוע מהו הנגע ומה מאפייניו. לאחר אבחנת מלנומה נבחן הצורך בהרחבת שוליים לפי הנתונים הפתולוגיים, גם אם לא נראית עוד שומה וגם אם שולי הדגימה נקיים. [4]
האם כל מלנומה מחייבת ביופסיית בלוטת זקיף?
לא. ההחלטה תלויה בעיקר בעובי המלנומה, בהתכייבות ובנתונים נוספים. במלנומה in situ אין צורך בבדיקה, וגם במלנומות חודרניות דקות רבות ניתן להימנע ממנה. [4]
האם בלוטת זקיף חיובית אומרת שיש גרורות בכל הגוף?
לא. היא מעידה על מעורבות אזורית מיקרוסקופית בבלוטה שנבדקה. נדרשת הערכת שלב מסודרת, אך מעורבות בלוטת זקיף אינה שקולה כשלעצמה למחלה גרורתית מרוחקת. [1,5]
האם צריך להתחיל אימונותרפיה לפני כל ניתוח מלנומה?
לא. טיפול לפני ניתוח מתאים למצבים מוגדרים, בעיקר במחלה אזורית הניתנת לזיהוי קליני ובמקרים נבחרים נוספים. במלנומה מוקדמת, כריתה ניתוחית היא בדרך כלל הצעד המרכזי. [6–8]
איזה מעקב נדרש אחרי הטיפול?
המעקב מותאם לשלב המחלה ולסיכון האישי. הוא כולל בדיקות עור והערכה קלינית, ולעיתים אולטרסאונד בלוטות או בדיקות הדמיה נוספות. חשוב להמשיך להגן על העור מהשמש, להכיר שינויים חדשים ולפנות לבדיקה כאשר מופיע ממצא חשוד. [1,3]
אני מעוניין בניתוח פרטי ע"י ד"ר ברכה, האם זה אפשרי?
הייחודיות של בתי החולים בירושלים היא האפשרות לקבל רפואה במסגרת שר"פ, ז"א שרותי רפואה פרטית בתוך בית חולים ציבורי, כך שניתן משילוב היתרונות של שתיהן. לד"ר ברכה הסדרים במסגרת שר"פ הדסה מול כלל קופות החולים (שב"ן) וכל חברות הביטוח הפרטי, ולצורך הביקור הראשוני במרפאתו אין צורך לפנות מראש אל קופת החולים ולקבל מהם הפניה ישירה, אלא ניתן לפנות ישירות למוקד השר"פ בהדסה (חייגו למספר 02-6778899) ולבקש תור למרפאתו של ד"ר ברכה ברמת-גן או בירושלים (התור נקבע לשתי המרפאות באותו מספר. לחילופין, ניתן ליצור קשר ישיר עם ד"ר ברכה דרך טופס הפניה באתר, או לכתוב אליו ישירות ב- WhatsApp האישי שלו (לחצו כאן). ניתן להגיע ליעוץ לאחר קבלת האבחנה הראשונית, עוד בטרם קבלת אבחנה כחלק מתהליך האבחון והבירור, וגם לאחר ניתוח כאשר ישנה חזרה של המחלה, הופעת מחלה גרורתית או התלבטות לגבי התערבות ניתוחית נוספת.
*המידע במאמר נועד להסביר את אפשרויות הבירור והטיפול. ההמלצה האישית נקבעת לאחר בחינת הממצאים ומצבו הרפואי של המטופל, וניתנת ע"י רופא מוסמך כמקובל.
מקורות
[1] National Cancer Institute. Melanoma Treatment (PDQ®)–Patient Version. Updated 16 May 2025. Accessed 17 November 2026. National Cancer Institute.
[2] American Academy of Dermatology. Skin cancer types: Melanoma signs and symptoms. Accessed 17 November 2026. American Academy of Dermatology.
[3] Garbe C, Amaral T, Peris K, et al. European consensus-based interdisciplinary guideline for melanoma. Part 1: Diagnostics – Update 2024. Eur J Cancer. 2025;215:115152. doi:10.1016/j.ejca.2024.115152. PubMed.
[4] Amaral T, Ottaviano M, Arance A, et al. Cutaneous melanoma: ESMO Clinical Practice Guideline for diagnosis, treatment and follow-up. Ann Oncol. 2025;36(1):10–30. doi:10.1016/j.annonc.2024.11.006. Full text.
[5] Faries MB, Thompson JF, Cochran AJ, et al. Completion Dissection or Observation for Sentinel-Node Metastasis in Melanoma. N Engl J Med. 2017;376(23):2211–2222. doi:10.1056/NEJMoa1613210. PubMed.
[6] Garbe C, Amaral T, Peris K, et al. European consensus-based interdisciplinary guideline for melanoma. Part 2: Treatment – Update 2024. Eur J Cancer. 2025;215:115153. doi:10.1016/j.ejca.2024.115153. PubMed.
[7] Patel SP, Othus M, Chen Y, et al. Neoadjuvant–Adjuvant or Adjuvant-Only Pembrolizumab in Advanced Melanoma. N Engl J Med. 2023;388(9):813–823. doi:10.1056/NEJMoa2211437. Full text.
[8] Blank CU, Lucas MW, Scolyer RA, et al. Neoadjuvant Nivolumab and Ipilimumab in Resectable Stage III Melanoma. N Engl J Med. 2024;391(18):1696–1708. doi:10.1056/NEJMoa2402604. PubMed.
[9] Lucas MW, Menzies AM, Dimitriadis P, et al. Two-year clinical update and first biomarker analyses of the phase III NADINA trial comparing neoadjuvant nivolumab plus ipilimumab versus adjuvant nivolumab in resectable stage III melanoma [abstract LBA57]. Ann Oncol. 2025;36(Suppl 2):S1600–S1601. doi:10.1016/j.annonc.2025.09.069. Published abstract | Free official ESMO abstract.
[10] Morton DL, Cochran AJ, Thompson JF, et al. Sentinel node biopsy for early-stage melanoma: accuracy and morbidity in MSLT-I, an international multicenter trial. Ann Surg. 2005;242(3):302–311; discussion 311–313. doi:10.1097/01.sla.0000181092.50141.fa. Full text.
[11] Massi D, Szumera-Ciećkiewicz A, Alos L, et al. Impact of second opinion pathology review in the diagnosis and management of atypical melanocytic lesions: A prospective study of the Italian Melanoma Intergroup (IMI) and EORTC Melanoma Group. Eur J Cancer. 2023;189:112921. doi:10.1016/j.ejca.2023.05.009. PubMed.
[12] Boada A, Berrocal A, Berciano-Guerrero MÁ, et al. Exploring uncertainties in melanoma management: a Spanish multidisciplinary Delphi consensus. Clin Transl Oncol. Published online 16 October 2026. doi:10.1007/s12094-026-04539-7. Article.



תגובות