מלנומה של פי הטבעת ומלנומה פריאנלית

אבחון מדויק ותכנון טיפול לשימור הסוגרים ולהימנעות מסטומה כשאפשר
מאת ד״ר מני ברכה | כירורג אונקולוגי בכיר בהדסה עין-כרם | מנהל שירות ניתוחי מלנומה, סרקומות וגידולי עור נדירים.
עדכון מדעי נובמבר 2026
אבחנה של מלנומה בפי הטבעת מעוררת שאלות קשות: האם אפשר להסיר את הגידול ולשמור על השליטה ביציאות? האם חייבים סטומה? והאם טיפול תרופתי לפני הניתוח יכול לשנות את האפשרויות? אלו שאלות שצריכות להיות במרכז התכנון כבר בתחילת הדרך.
במטופלים מתאימים אפשר לטפל במלנומה אנורקטלית באמצעות כריתה מקומית, תוך שימור הסוגרים וללא סטומה קבועה. ההתאמה תלויה במיקום הגידול, בהיקפו, בקשר שלו לשרירי הסוגר, באפשרות להשיג שוליים נקיים ובתפקוד הצפוי לאחר הטיפול. אין אפשרות להבטיח זאת מראש לכל מטופל, אך בהחלט יש מקום לבחון זאת באופן יסודי. [2,3]

המומחיות שנדרשת כשכל החלטה משפיעה גם על התפקוד
אני ד״ר מני ברכה, כירורג אונקולוגי בכיר בהדסה עין כרם, ומנהל השירות לניתוחי מלנומה, סרקומה וגידולי עור נדירים. עיקר עבודתי הוא כירורגיה אונקולוגית מורכבת, עם מומחיות-על פורמלית בניתוחי מלנומה וסרקומה. את הכשרתי בכירורגיה אונקולוגית רכשתי בהתמחות־על במרכז הסרטן פיטר מקאלום במלבורן, ובהמשך השתלמתי גם במרכז מופיט בארצות הברית.
במלנומה באזור פי הטבעת אני רואה חשיבות מיוחדת לחיבור בין ההיכרות עם מחלת המלנומה לבין תכנון ניתוח המתחשב באנטומיה, בסוגרים ובאיכות החיים. המטרה שלי היא לבחון את האפשרות לכריתה מלאה לצד שימור מרבי של התפקוד, ולהסביר לכם מה ניתן להשיג ומה המחיר האפשרי של כל חלופה.
אני מרכז את ההערכה הכירורגית ואת התיאום הנדרש עם מומחי המלנומה, הכירורגיה הקולורקטלית, ההדמיה והפתולוגיה. כאשר יש צורך בטיפול משולב, ההחלטה על הניתוח מתקבלת כחלק מתוכנית הכוללת גם את הטיפול האונקולוגי ואת המעקב. אפשר להגיע לייעוץ בירושלים או ברמת גן מכל רחבי הארץ, גם לאחר ביופסיה, ניתוח או המלצה לטיפול במקום אחר.
מלנומה אנורקטלית ומלנומה פריאנלית אינן בהכרח אותה מחלה
מלנומה נוצרת מתאי מלנוציטים, התאים שמייצרים פיגמנט. מלנומה אנורקטלית (Anorectal Melanoma) היא מלנומה שמקורה ברירית באזור פי הטבעת או הרקטום. היא שייכת לקבוצת מלנומות הריריות (Mucosal Melanoma), שלה מאפיינים ביולוגיים שונים ממלנומה עורית, ואינה קשורה לחשיפה לשמש באותו אופן. גם נגע שאינו כהה יכול להיות מלנומה. [10]
סוג המלנומה | מקום המוצא | המשמעות לתכנון |
מלנומה אנורקטלית של הרירית | התעלה האנאלית או הרקטום | נדרשת גישה ייעודית למלנומה רירית ולהיקף המעורבות המקומית |
מלנומה עורית פריאנלית | העור החיצוני סביב פי הטבעת | כשהמוצא העורי מאומת, נעזרים בעקרונות מלנומה עורית, תוך התאמה לאנטומיה באזור |

המילה ״פריאנלית״ מתארת מיקום, אך אינה מספיקה לקביעת סוג המלנומה: נגע חיצוני יכול להיות גם המשך של גידול שמקורו ברירית. לכן משלבים את ממצאי הבדיקה והפתולוגיה, ומבררים גם אם קיימת מלנומה קודמת במקום אחר. במלנומה עורית, עומק ברסלו ושלב המחלה מכוונים בין היתר את היקף הכריתה ואת הדיון בבלוטת זקיף; אין להעתיק את הכללים האלה אוטומטית למלנומה רירית. [10,14,15]
סימנים שמצדיקים בדיקה ולא רק טיפול בטחורים
מלנומה אנורקטלית עלולה להתבטא בדימום, גוש או פוליפ, תחושת לחץ, כאב, הפרשה או שינוי ביציאות. לעיתים הנגע חום או שחור, ולעיתים הוא ורוד או חסר פיגמנט. התסמינים יכולים להידמות לבעיה שכיחה ושפירה, ולכן ממצא מתמשך או בלתי רגיל מצריך בדיקה. [11,16]
רוב המקרים של דימום או כאב בפי הטבעת אינם מלנומה. עם זאת, גוש חדש, פצע שאינו מחלים, נגע משתנה או דימום שחוזר למרות טיפול מצדיקים בירור. טחורים יכולים להתקיים לצד ממצא אחר; שיפור חלקי בתסמינים אינו בהכרח מסביר את הנגע עצמו. דימום משמעותי עם חולשה או סחרחורת, או קושי חריף להעביר צואה וגזים, מצריכים הערכה דחופה.
הבירור שקובע מהו הטיפול הנכון
אבחנה פתולוגית מדויקת
האבחנה מבוססת על דגימת רקמה. בנגע קטן ניתן לעיתים לבצע ביופסיית כריתה; בנגע גדול או במיקום רגיש אפשר לבחור בדגימה חלקית מתוכננת. הפתולוג נעזר במראה התאים ובצביעות מתאימות, כגון SOX10, S100, Melan-A ו־HMB45. לא כל מלנומה חיובית לכל הסמנים, וצביעה אחת לבדה אינה קובעת את האבחנה. [1,11]
הערכת הקשר לסוגרים ולרקמות הסמוכות
הבדיקה עשויה לכלול הסתכלות ומישוש, אנוסקופיה או פרוקטוסקופיה, ולעיתים בדיקה בהרדמה. בדיקת MRI של האגן מסייעת להעריך את עומק החדירה, היחס למנגנון הסוגרים ובלוטות חשודות. היקף הבדיקה האנדוסקופית מותאם לממצא ולתסמינים. זו ההערכה שמאפשרת לדון ברצינות בשימור סוגרים. [1]
בדיקת היקף המחלה בגוף
יש לברר אם המחלה מוגבלת לאזור, מערבת בלוטות לימפה או התפשטה לאיברים מרוחקים. הבירור מותאם למקרה וכולל הדמיה מערכתית, כגון PET-CT או CT, והדמיית מוח לפי ההתוויה. לפני ניתוח נרחב במיוחד, השלמת דירוג המחלה חיונית כדי להבין את התועלת הצפויה ממנו. [1]
אפיון מולקולרי שיכול להשפיע על הטיפול
במלנומה רירית חשוב לברר שינויים גנטיים בגידול שעשויים להשפיע על בחירת טיפול. למשל, מוטציות מסוימות ב־KIT יכולות לאפשר טיפול מכוון מטרה. צביעה חיובית ל־CD117 אינה שקולה למציאת מוטציה רגישה לתרופה. גם בדיקת BRAF ובדיקות נוספות נשקלות כחלק מהאפיון. בדיקות בגידול אינן מעידות כשלעצמן על מחלה תורשתית. [9,10]
האם אפשר לטפל במלנומה של פי הטבעת בלי סטומה
לעיתים כן - תכנון משותף של הכירורג האונקולוג והאונקולוג המטפל מאפשר לבחון באופן יסודי את האפשרות לכריתה משמרת סוגרים, בהתאם להיקף המחלה, לאפשרות להשיג שוליים נקיים ולתפקוד הצפוי. כריתה מקומית משמרת סוגרים מסירה את הגידול עם מעטפת רקמה מתאימה, תוך השארת פי הטבעת ומנגנון השליטה. היא עשויה להתאים כאשר אפשר להשיג כריתה מלאה ולצפות לתפקוד סביר לאחריה. נבחנים גם גודל הפגם שייווצר, התפשטות לאורך הרירית, מצב הסוגרים לפני הטיפול ויכולת המעקב בהמשך. [2,13]
מטא־אנליזה שפורסמה ב־2021 וכללה 34 מחקרים ו־1,858 מטופלים לא הדגימה יתרון הישרדותי מובהק לכריתה נרחבת לעומת כריתה מקומית. סקירה נוספת מ־2020 הגיעה למסקנה דומה. עם זאת, רוב הנתונים מבוססים על מחקרים תצפיתיים עם הבדלים בין המטופלים; הם אינם מוכיחים ששתי האפשרויות שקולות בכל מצב. [2,3]
בסדרה ממרכז MD Anderson שכללה 108 מטופלים שנבחרו לכריתה משמרת סוגרים עם הקרנות משלימות, דווח על שליטה מקומית של 84% בשלוש שנים ועל מדד הישרדות ללא סטומה של 95% במעקב האחרון. במקביל, הישנות מחלה כלשהי הייתה שכיחה. הנתונים מדגימים אפשרות לשימור האיבר במקרים נבחרים; אלה תוצאות של קבוצה שנבחרה לטיפול במרכז מסוים, ולא תחזית אישית או הוכחה לריפוי. [4]
כשאני בוחן תוכנית טיפול, אני מבקש לענות על שאלה מעשית: האם אפשר להסיר את המחלה בהיקף מספק, ולשמור על פי טבעת שימשיך לתפקד? שימור אנטומי חשוב, אך גם שליטה ביציאות, החלמת הפצע והיכולת לחזור לחיי היום־יום צריכים להיכלל בהחלטה.
איך מתכננים ניתוח מדויק באזור רגיש כל כך

מיפוי היקף הנגע לפני הכריתה
הגוש הנראה לעין אינו תמיד משקף את מלוא ההתפשטות השטחית. במקרים מתאימים אפשר להיעזר בדגימות מכוונות מהסביבה כדי להעריך מרכיב שטחי של מלנומה ולהגדיר את היקף הטיפול. המידע מתחבר לממצאי ההדמיה והבדיקה; אין צורך לבצע אותה סדרת דגימות לכל מטופל. [1]
בחירת גישה שמאפשרת חשיפה ושליטה
בגידולים מתאימים ניתן לבצע כריתה דרך פי הטבעת. לעיתים נשקלות פלטפורמות המאפשרות חשיפה והגדלה, כגון מיקרוכירורגיה אנדוסקופית דרך פי הטבעת או כירורגיה זעיר פולשנית דרך פי הטבעת, המוכרות בשמות TEM ו־ TAMIS. הבחירה תלויה בגובה הנגע, בהיקפו וביכולת להסירו בשלמות. אין הוכחה שטכנולוגיה מסוימת כשלעצמה משפרת הישרדות במלנומה אנורקטלית. [2]
כריתה שמאפשרת הערכה אמינה של השוליים
הגדרת עומק הכריתה, זיהוי הרקמות שיש לשמר וסימון כיווני הדגימה מסייעים לחבר בין המתרחש בניתוח לבין הדוח הפתולוגי. חשוב לדעת אם השוליים העמוקים וההיקפיים נקיים, ואם קיימת בהם מלנומה חודרנית או מלנומה שטחית. במחקר אוסטרלי מ־2025 נמצאו שוליים מעורבים בשכיחות גבוהה יותר לאחר כריתה מקומית, עובדה שמדגישה את הצורך בבחירת מטופלים ובבקרת הכריתה. [12]
״שוליים נקיים״ אינם מספר אחיד של סנטימטרים שמתאים לכל גידול באזור הזה. המרחק הנדרש והאפשרות להשיגו נידונים לפי סוג המלנומה והאנטומיה. אם נמצאים שוליים מעורבים או קרובים, בוחנים את הדגימה ואת האתר מחדש, ולעיתים אפשר לבצע כריתה מקומית נוספת. שוליים קרובים ושוליים עם גידול בקצה אינם בהכרח אותו מצב. [12,13]
תכנון הסגירה והתפקוד כחלק מהניתוח
בגישה הכירורגית שלי, התכנון כולל מראש גם את הפגם שיישאר לאחר הכריתה. סביב פי הטבעת צריך להתחשב במתח על הרקמות, בסיכון להיצרות ובהשפעה על מנגנון השליטה. בהתאם למיקום ולהיקף הכריתה נבחנות אפשרויות סגירה ושחזור, ונערך תיאום עם מומחים נוספים לפי הצורך. התוכנית צריכה להתאים גם להמשך הטיפול האונקולוגי.
מתי ניתוח נרחב וסטומה עשויים להיות הבחירה הנכונה
יש מצבים שבהם כריתה מקומית לא תאפשר הסרה מספקת של הגידול, או תשאיר מנגנון סוגרים שאינו מתפקד. חדירה משמעותית לסוגרים, מחלה מקומית נרחבת, מעורבות מסוימת של הרקמות או הבלוטות באגן, ולעיתים הישנות מקומית, עשויות להוביל לדיון בכריתה נרחבת. [13]
כריתה אבדומינופרינאלית, המוכרת בקיצור APR, כוללת הסרת הרקטום ופי הטבעת ומחייבת קולוסטומיה קבועה. במצבים אחרים אפשר לשקול סטומה להטיית הצואה, למשל לצורך הקלה על חסימה או הגנה על אזור הטיפול; האפשרות לסגור אותה בעתיד תלויה במצב הקליני. [16]
הרצון להימנע מסטומה הוא חלק חשוב מהשיחה איתי. גם כאשר סטומה נחוצה, חשוב להסביר מדוע, האם קיימות חלופות ומה עשוי להיות התפקוד בכל אחת מהן. במטופלים מסוימים היא יכולה להקל על סבל ולאפשר איכות חיים טובה יותר.
כל מקרה נבחן לגופו, אך חשוב לומר שבימינו ביצוע APR הוא כבר לא ברירת המחדל במקרים של מלנומה אנורקטלית או פריאנלית. יש לי ניסיון רב עם מטופלים בסיטואציה זו, שהגיעו לחוות דעת שנייה במרפאתי, לאחר שבמקום אחר נאמר להם כי יש צורך ב- APR. לאחר הערכתי, בשילוב עם בדיקות הדמיה מתקדמות ודיוני צוות רב-תחומי רחבים - הגענו למסקנה בחלק מהמקרים שאין צורך ב- APR, וכך נמנע מהמטופלים ניתוח זה על כל המשתמע מכך, וזאת מבלי לוותר על ההיבטים האונקולוגיים בניתוח. לאור זאת מומלץ לשקול להגיע לחוות דעת נוספת במרפאתי עוד בטרם בוצעה התערבות ניתוחית, במקרים של מלנומה פריאנלית או אנורקטלית.
אימונותרפיה לפני הניתוח והאפשרות לשימור איברים
טיפול לפני ניתוח, הנקרא טיפול נאו־אדג׳ובנטי, עשוי לצמצם גידול אצל חלק מהמטופלים ולשנות את תוכנית הניתוח. במלנומה רירית מדובר בתחום מתפתח, עם בסיס ראיות מצומצם יותר מזה שקיים בחלק ממצבי המלנומה העורית. אין להניח שהצלחת טיפול בסוג אחד של מלנומה מבטיחה הצלחה דומה בסוג אחר. [5,6]
במחקר רטרוספקטיבי של 36 מטופלים עם מלנומה רירית נתיחה, שיותר ממחציתם היו עם מקור אנורקטלי, נצפו תגובות לטיפול אימונותרפי לפני ניתוח. עם זאת, אצל 6 מטופלים המחלה התקדמה והפכה לבלתי נתיחה לפני הניתוח. לכן טיפול מקדים דורש בחירה זהירה, הערכות תגובה ותוכנית ברורה להמשך. [5]
גם מחקר פאזה שנייה שפורסם ב־2026 ובחן פמברוליזומאב עם לנבטיניב במלנומה רירית נתיחה לא השיג את יעד התגובה הפתולוגית המלאה שהוגדר מראש. הוא מדגים פעילות טיפולית, אך אינו בסיס להבטחה שאפשר לבטל ניתוח או להימנע מסטומה. [6]
מחקר PRISM ב־MD Anderson בוחן שילוב אימונותרפיה והקרנות לפני טיפול מקומי במלנומה רירית, לרבות אנורקטלית. זהו כיוון מחקרי חשוב לשימור איברים, אך עדיין לא הוכחה לגישה שמתאימה לכולם, ולא מדובר בהצהרה שהמחקר זמין בישראל. [7]
אם נשקל טיפול מקדים, אני רואה חשיבות להגדרה משותפת עם האונקולוגים של מטרת הטיפול, מועד ההערכה החוזרת והחלופות אם התגובה אינה מספקת. גם היעלמות הגידול בבדיקה או בהדמיה אינה מוכיחה בהכרח שלא נותרו תאים מיקרוסקופיים; החלטה לוותר על ניתוח מחייבת הערכה ייעודית ומעקב קפדני.
תפקידן של הקרנות ושל תרופות נוספות
הקרנות עשויות להשתלב במקרים נבחרים לשיפור השליטה המקומית או להקלה על תסמינים. הן אינן טיפול משלים אוטומטי לאחר כל כריתה, ויש לשקול גם פגיעה בעור וברירית, בהחלמה ובתפקוד. הסדרה מ־MD Anderson תומכת באפשרות לשלב כריתה מקומית והקרנות, אך אינה מחקר אקראי המוכיח יתרון לכל מטופל. [4]
במחלה מתקדמת משתמשים, בין היתר, בתרופות המפעילות את מערכת החיסון, לעיתים בשילוב ניבולומאב ואיפילימומאב. שיעורי התגובה במלנומה רירית נמוכים בממוצע מאלה שבמלנומה עורית, ולשילובים עלולות להיות תופעות לוואי משמעותיות. בחלק מהגידולים עם שינוי מולקולרי מתאים קיימת גם אפשרות לטיפול מכוון מטרה. בחירת הטיפול והדיון בטיפול משלים לאחר ניתוח נעשים עם אונקולוג מומחה למלנומה. [8,9]
בלוטות לימפה ובלוטת זקיף
מלנומה באזור הזה יכולה לערב בלוטות במפשעות ובאגן. בלוטה חשודה נבדקת לפי הצורך בהדמיה ובדגימת רקמה. כריתה מניעתית של כל הבלוטות אינה חלק אוטומטי מהטיפול. בבלוטות נגועות מתכננים את הטיפול לפי היקף המחלה, התסמינים והאפשרויות המערכתיות. [17]
במלנומה רירית, ביופסיית בלוטת זקיף נשקלת באופן סלקטיבי כאשר היא אפשרית מבחינה טכנית ועשויה לשנות טיפול. במלנומה עורית פריאנלית שמקורה בעור אושר, הדיון נעזר בקריטריונים המקובלים למלנומה עורית. [1,14]
למידע נוסף על ניתוחי הבלוטות: ביופסיית בלוטת זקיף | כריתת בלוטות לימפה
החלמה ומעקב אחרי טיפול משמר סוגרים
התוכנית לאחר הניתוח צריכה לכלול טיפול בפצע, שיכוך כאב, התאמת היציאות וקבלת תשובה פתולוגית מסודרת. בייעוץ חשוב לדון גם בדחיפות ביציאות, בכאב, בשינוי בשליטה ובאפשרות להיצרות. כאשר יש פגיעה בתפקוד, ניתן להעריך צורך בשיקום ובהפניה לשירותים מתאימים, לרבות רצפת האגן.

כריתה מקומית דורשת מעקב מקומי ומערכתי. המעקב עשוי לכלול בדיקה של אזור הניתוח ושל הבלוטות, בדיקה אנדוסקופית והדמיה בתזמון המותאם למחלה ולטיפול. הופעת גוש חדש, דימום מתמשך או שינוי בתפקוד מצריכה עדכון של הצוות המטפל גם בין הביקורות. [18]
מה אפשר לומר על סיכויי ההחלמה
מלנומה רירית אנורקטלית היא מחלה בעלת סיכון משמעותי להישנות ולהתפשטות. התחזית תלויה, בין היתר, בהיקף המחלה באבחנה, במאפייני הגידול, באפשרות להסירו ובתגובה לטיפול. מספר מסדרה ישנה או מקבוצת מטופלים מעורבת אינו תחזית אישית. גם כריתה מקומית מוצלחת ושימור הסוגרים אינם מבטלים את הצורך במעקב ובדיון בטיפול אונקולוגי. [4,18]
חוות דעת שנייה לפני החלטה שמשנה את החיים
אם הומלץ לכם על כריתה נרחבת או על סטומה, אם נמצאו שוליים לא נקיים, או אם עולה שאלה לגבי טיפול לפני הניתוח, אפשר להגיע אליי להערכה נוספת. חוות דעת שנייה יכולה לחדד את האפשרויות ולעיתים לשנות את התוכנית; היא עשויה גם לאשר שהניתוח שהוצע הוא הבחירה המתאימה.
בפגישה אני עובר על האבחנה, ההדמיה והטיפול שכבר בוצע, ומסביר כיצד הם משפיעים על האפשרות לשמר את הסוגרים. הניסיון שלי בכירורגיה של מלנומה ובניתוחים אונקולוגיים מורכבים משמש לבניית תוכנית המתייחסת למחלה ולתפקוד יחד. כשנדרשת בדיקה נוספת או התייעצות בצוות, אני מגדיר מה צריך להשלים כדי להגיע להחלטה.
כדאי להכין לפגישה:
• דוח פתולוגי מלא, כולל צביעות ובדיקות מולקולריות אם בוצעו; לפי הצורך יתבקשו גם זכוכיות או בלוקים לבדיקה חוזרת.
• בדיקות ההדמיה עצמן והפענוחים, דוחות אנדוסקופיה ודוח ניתוח קודם.
• סיכומי טיפול אונקולוגי ורשימת תרופות, לצד תיאור של השליטה ביציאות לפני הופעת המחלה וכיום.
שאלות נפוצות על מלנומה של פי הטבעת
האם מלנומה של פי הטבעת היא אותו דבר כמו סרטן המעי הגס?
לא. היא נוצרת מתאים מלנוציטיים ושונה מסרטן המעי הגס השכיח וגם מהסרטן הקשקשי השכיח של התעלה האנאלית. האבחנה הפתולוגית קובעת לאיזה מסלול טיפול יש להתאים אותה. [10,11]
האם מלנומה יכולה להיראות כמו טחור?
כן. דימום או גוש באזור יכולים להוביל בתחילה לחשד לטחור, ולעיתים המלנומה אינה כהה. ממצא מתמשך, משתנה או חריג מחייב בדיקה; אי אפשר להבדיל בביטחון לפי תמונה בלבד, ולעיתים דרוש ניסיון קליני רב עם מלנומה, ובפרט מלנומה אנורקטלית ופריאנלית, כדי להעלות את החשד למלנומה באזור בהתבסס על בדיקה גופנית. [11,16]
האם המלצה על סטומה אומרת שאין אפשרות לשמר את הסוגרים?
לא בהכרח, אך לפעמים זו אכן האפשרות המתאימה. צריך להבין מה הסיבה להמלצה: חדירה לסוגרים, היקף הכריתה, תפקוד ירוד או צורך בהקלה על תסמינים. הערכה נוספת יכולה לעזור לברר זאת, ומומלץ להגיע למרפאתי לייעוץ במקרים אלו. [3,13]
אם הוציאו את הנגע במהלך ניתוח טחורים מה עושים עכשיו?
אוספים את דוח הניתוח והפתולוגיה ומבצעים הערכה ייעודית של מקור הגידול, השוליים והיקף המחלה. לא מניחים שהטיפול הושלם רק משום שהגוש הוסר. לעיתים בעת ההערכה במרפאתי אתעקש כי יש הצדקה לביצוע הערכה פתולוגית חוזרת על הרקמה שהוצאה בניתוח "טחורים", ע"י צוות הדרמטופתולוגיה בהדסה (פתולוגים שמומחיותם היא מלנומה וגידולי עור) בכדי לדייק את הממצאים הפתולוגיים. יתכן ולדבר תהיה השפעה של ממש על תכנון הניתוח והטיפול בהמשך, על סדר הדברים, ועל השיקולים האונקולוגיים והכירורגיים [12,16]
האם שוליים לא נקיים מחייבים כריתה של פי הטבעת?
לא תמיד. לעיתים ניתן להשלים כריתה מקומית, ולעיתים נדרש טיפול אחר. ההחלטה תלויה במקום השוליים המעורבים, בסוג המעורבות ובהשפעה הצפויה על הסוגרים. [12]
האם אימונותרפיה יכולה לחסוך ניתוח?
יש מטופלים עם תגובה עמוקה, אך אין הבטחה לכך. במלנומה רירית הראיות לשימור איברים באמצעות טיפול תרופתי בלבד עדיין מוגבלות. החלטה כזו דורשת דיון בצוות מומחה ותוכנית מעקב ייעודית. [5,6,7]
האם היעדר סטומה מבטיח שליטה תקינה ביציאות?
לא. השליטה תלויה בתפקוד לפני הטיפול, בהיקף הכריתה ובהשפעת טיפולים נוספים. לכן חשוב להעריך מראש גם את התפקוד הצפוי ולא רק את האפשרות להשאיר את פי הטבעת. [3]
האם מלנומה פריאנלית מעידה על מחלה תורשתית?
המיקום לבדו אינו מעיד על מחלה תורשתית. בדיקה מולקולרית של הגידול מיועדת לרוב להכוונת טיפול. הצורך בייעוץ גנטי תורשתי נבחן בנפרד לפי ההיסטוריה האישית והמשפחתית.
האם אפשר לקבל ייעוץ גם אם האבחון נעשה בבית חולים אחר?
כן. אני מקבל מטופלים מכל הארץ לייעוץ ולחוות דעת שנייה בירושלים וברמת גן. כדאי לתאם עם המרפאה אילו מסמכים והדמיות להביא, כדי שנוכל להתמקד בהחלטות הרלוונטיות למצבכם. במסגרת שר"פ הדסה אני נמצא בהסדר מלא עם כל קופות החולים (דרך השב"ן) ועם כלל חברות הביטוחים הפרטיים (בכפוף לתנאי הפוליסה).
ייעוץ עם ד״ר מני ברכה
אובחנתם עם מלנומה של פי הטבעת, הרקטום או העור שסביב פי הטבעת? הומלץ לכם על ניתוח נרחב ואתם מבקשים להבין אם ניתן לשמר את הסוגרים? אפשר לפנות לייעוץ ולהערכה של אפשרויות הטיפול. אני מלווה את התכנון הכירורגי, את ההחלטה על היקף הניתוח ואת התיאום הנדרש להמשך.
ייעוץ בירושלים וברמת גן | קבלת מטופלים מכל הארץ | ניתוחים בהדסה עין כרם
לתיאום ייעוץ או חוות דעת שנייה
*המאמר מספק מידע כללי ואינו מחליף הערכה אישית. האפשרות לשימור סוגרים ולהימנעות מסטומה נקבעת לפי נתוני המחלה והמצב התפקודי.
**האיורים בעמוד נועדו להסבר ואינם תצלומים של מטופלים או תיעוד של ניתוח מסוים.
מקורות רפואיים
[1] Ano-uro-genital Mucosal Melanoma Full Guideline
Melanoma Focus. May 2026. Read source
[2] Surgical treatment of anorectal melanoma: a systematic review and meta-analysis
BJS Open. 2021;5(6):zrab107. Read source
[3] Less is more: A systematic review and meta-analysis of the outcomes of radical versus conservative primary resection in anorectal melanoma
European Journal of Cancer. 2020. PMID 32563895. Read source
[4] Outcomes After Sphincter-Sparing Local Therapy for Anorectal Melanoma: 1989 to 2020
Mitra et al. Practical Radiation Oncology. 2022;12(5):437–445. Read source
[5] Neoadjuvant checkpoint inhibitor immunotherapy for resectable mucosal melanoma
Frontiers in Oncology. 2022;12:1001150. Read source
[6] A phase II peri-operative study of pembrolizumab plus lenvatinib for mucosal melanoma
Mao et al. Nature Communications. 2026;17:6491. Read source
[7] PRISM trial NCT05546827
NCI. Phase II study of preoperative immunotherapy and radiotherapy for sinonasal and anorectal melanoma. Trial record accessed November 13, 2026. Read source
[8] Efficacy and Safety of Nivolumab Alone or in Combination With Ipilimumab in Patients With Mucosal Melanoma: A Pooled Analysis
D’Angelo et al. Journal of Clinical Oncology. 2017. Read source
[9] Imatinib for Melanomas Harboring Mutationally Activated or Amplified KIT Arising on Mucosal, Acral, and Chronically Sun-Damaged Skin
Hodi et al. Journal of Clinical Oncology. 2013. Read source
[10] Primary anorectal melanoma: clinical, immunohistology and DNA analysis of 43 cases
Dodds et al. Pathology. 2019;51(1):39–45. Read source
[11] Morphologic and Immunohistochemical Characteristics of Anorectal Melanoma
2018. PMID 29759015. Read source
[12] Approaches to Surgical Management of Anorectal Melanoma in the Pre- and Post-Immunotherapy Eras
Pasch et al. Diseases of the Colon & Rectum. 2025;68(6):746–752. Read source
[13] Surgical Management of Primary Anorectal Melanoma: Is Less More?
Fadel et al. Journal of Gastrointestinal Cancer. 2024;55:714–722. Read source
[14] Melanoma: assessment and management
NICE guideline NG14. Recommendations for cutaneous melanoma. Read source
[15] Cutaneous Melanoma Solid Tumor Rules
US National Cancer Institute SEER. Perianal skin classified among cutaneous sites. Read source
[16] Malignant melanoma of the anal canal: a case report
2025. PMC12401871. Read source
[17] Locoregional lymphadenectomy in the surgical management of anorectal melanoma
Perez et al. Annals of Surgical Oncology. 2013;20:2339–2344. Read source
[18] A 22-year experience of surgical management of anorectal melanoma: risk factors for recurrence and death
International Journal of Colorectal Disease. 2025. Read source



תגובות