כריתת בלוטות לימפה במלנומה (דיסקציה)
ניתוחי בלוטות בבית השחי במפשעה באגן ובצוואר
ד״ר מני ברכה | כירורג אונקולוגי בכיר | מנהל שירות ניתוחי מלנומה, סרקומות וגידולי עור נדירים בהדסה עין כרם

מעורבות של בלוטות לימפה במלנומה מחייבת תוכנית טיפול מדויקת: להבין היכן נמצאת המחלה, האם נכון להתחיל בטיפול תרופתי, מהו היקף הניתוח הנדרש וכיצד לשמור ככל האפשר על התפקוד ועל איכות החיים. לעיתים נכון לבצע כריתה של אגן בלוטות שלם; במצבים אחרים אפשר להימנע מדיסקציה ולהסתפק במעקב מסודר. ההבחנה ביניהם היא חלק מרכזי במומחיות הנדרשת לטיפול במלנומה (לעמוד המלנומה הראשי - לחץ כאן).
ד״ר מני ברכה, כירורג אונקולוגי בכיר ומנהל שירות ניתוחי מלנומה, סרקומות וגידולי רקמה רכה בהדסה עין כרם, בעל הכשרה ייעודית בניתוחי מלנומה במרכז הסרטן פיטר מקאלום במלבורן, אוסטרליה. ד"ר ברכה מבצע ניתוחי בלוטות לימפה בבית השחי, במפשעה, באגן ובצוואר, לרבות דיסקציות מורכבות, טיפול בבלוטות עמוקות ובמיקומים פחות שכיחים, ניתוחים חוזרים וניתוחים לאחר אימונותרפיה. במטופלים מתאימים הוא גם מבצע גם כריתת בלוטות אגניות בגישה רובוטית.
מטרתו היא לחבר בין היכרות עמוקה עם המלנומה לבין יכולת ניתוחית רחבה: לתכנן את הטיפול יחד עם צוות המלנומה, להסיר את המחלה כאשר יש לכך הצדקה, ולהתאים את הניתוח לאנטומיה, לטיפול שכבר ניתן ולצרכים של המטופל ומשפחתו
.
לתיאום ייעוץ או חוות דעת נוספת עם ד״ר מני ברכה
ייעוץ בירושלים וברמת גן • ניתוחים בהדסה עין כרם • קבלת מטופלים מכל הארץ, גם לאחר בירור או טיפול במרכז אחר
מהי דיסקציה של בלוטות לימפה
דיסקציה של בלוטות לימפה היא ניתוח להסרת רקמת הלימפה באזור אנטומי מוגדר. היא נקראת גם כריתת בלוטות לימפה או לימפאדנקטומיה. באנגלית משתמשים במונחים Lymph Node Dissection ו־Lymphadenectomy. מטרת הניתוח היא להסיר את הרקמה הנדרשת לטיפול במחלה באזור, ולא רק את הבלוטה הגדולה שאפשר למשש.
מערכת הלימפה מסייעת בניקוז נוזלים מהרקמות ומשתתפת בפעילות מערכת החיסון. תאי מלנומה יכולים לנוע בדרכי הלימפה ולהגיע לבלוטות המנקזות את אזור הגידול. קבוצת בלוטות כזו מכונה לעיתים ״אגן ניקוז״, גם כשהיא נמצאת בבית השחי או בצוואר ואינה קשורה לאגן הירכיים.
בניתוח מפרידים את הרקמה הלימפתית והרקמה השומנית שסביבה מכלי הדם, מהעצבים ומהשרירים הסמוכים, בהתאם לגבולות הכריתה המתוכננים. אם הגידול חודר למבנה סמוך, ייתכן צורך בהרחבת הכריתה ובשחזור. היקף הפעולה נקבע לפי מפת המחלה והמטרה האונקולוגית.

מלנומה בבלוטת לימפה אינה בהכרח מחלה בשלב ארבע

כאשר המלנומה מערבת בלוטות לימפה אזוריות ואין עדות לגרורות מרוחקות, מדובר בדרך כלל במחלה בשלב שלוש. במצב זה ניתן לעיתים קרובות לבנות טיפול בכוונת ריפוי, המשלב ניתוח וטיפול תרופתי בהתאם לנתונים. מעורבות בבלוטה מרוחקת שאינה אזורית עשויה להשתייך לשלב ארבע; לכן למיקום המדויק של הבלוטה ולבירור ההיקף יש משמעות.
גם בתוך שלב שלוש קיימים הבדלים גדולים בין מטופלים: מוקד מיקרוסקופי זעיר בבלוטת זקיף אינו שקול למספר בלוטות גדולות, לחדירה מחוץ לקופסית הבלוטה או למחלה חוזרת. בהערכת המצב נבחנים גם הגידול הראשוני, נגעים בעור ובתת־עור והתגובה לטיפול קודם. אי אפשר לקבוע את התחזית האישית רק מהמילים ״בלוטה חיובית״. (הגדרת שלבי המחלה והטיפול במלנומה באתר המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית)
בלוטת זקיף חיובית ודיסקציה טיפולית הן שני מצבים שונים
כאשר התגלה מוקד מיקרוסקופי בבלוטת הזקיף
ביופסיית בלוטת זקיף מיועדת לזהות מעורבות שאינה נראית בבדיקה הרגילה ולעיתים גם אינה נראית בהדמיה. תוצאה חיובית אינה מחייבת כיום כריתה משלימה שגרתית של כל יתר בלוטות האזור. בדרך כלל נבחנים מעקב מסודר, הכולל אולטרסאונד של אגן הניקוז לפי התוכנית, והצורך בטיפול אונקולוגי משלים.
במחקר האקראי הגדול MSLT-II (שנוהל גם ב- Peter MacCallum Cancer Center, מרכז הסרטן בו השלים ד"ר ברכה את עיקר הכשרתו בכירורגיה אונקולוגית), כריתה משלימה לאחר בלוטת זקיף חיובית שיפרה את השליטה במחלה בתוך אגן הבלוטות, אך לא שיפרה הישרדות ספציפית למלנומה בהשוואה למעקב שכלל אולטרסאונד. זו אחת הסיבות לשינוי בגישה המקובלת. ההימנעות מדיסקציה במצב המתאים היא החלטה טיפולית מבוססת, המחייבת גם יכולת להתמיד במעקב. (מחקר MSLT-II משנת 2017)
כאשר קיימת מחלה שנראית בבדיקה או בהדמיה
בלוטה מוגדלת או חשודה, שאומתה בה מלנומה בביופסיה, מציבה שאלה אחרת. במלנומה אזורית הניתנת לכריתה, ניתוח טיפולי של הבלוטות עשוי להיות מרכיב מרכזי בטיפול. כיום יש לבחון כבר בתחילת הדרך האם מתאים לתת אימונותרפיה לפני הניתוח. ההחלטה מתקבלת יחד עם צוות המלנומה, בהתחשב בהיקף המחלה, בתסמינים, בטיפולים קודמים ובהתאמה לטיפול תרופתי. (הנחיות האיגוד האירופי לאונקולוגיה רפואית למלנומה)
הבחנה זו משפיעה על התכנון כבר בשלב הבירור. כאשר חשודה מחלה משמעותית בבלוטה, רצוי לתאם את דרך נטילת הביופסיה לפני הסרה אבחנתית של הגוש כולו, כדי לשמור על האפשרות לתכנן טיפול לפני הניתוח ולהעריך את התגובה אליו.
כיצד ד"ר ברכה מתכנן את הטיפול לפני הניתוח
תכנון ניתוח בלוטות מתחיל בעיון בפתולוגיה ובהדמיה עצמה, ובהבנת מהלך המחלה. ד"ר ברכה בוחן גם את דוחות הניתוחים הקודמים ואת המיפוי הלימפתי, כאשר בוצע. למיקום החתכים, להיקף ניתוח קודם ולטיפול שכבר ניתן יכולה להיות השפעה ממשית על הפעולה הבאה.
אימות האבחנה: בלוטה מוגדלת אינה בהכרח גרורה. לפי המיקום והממצאים ניתן לבצע דיקור במחט דקה או ביופסיית מחט עבה, לעיתים בהכוונת אולטרסאונד. אם התוצאה אינה חד־משמעית, נדרשת התאמה בין הבדיקה הקלינית, ההדמיה והפתולוגיה לפני קבלת החלטה.
הערכת היקף המחלה: כאשר מאובחנת מלנומה משמעותית בבלוטות, משלימים בירור מתאים לאיתור מחלה באתרים נוספים. הבירור עשוי לכלול בדיקת פט סיטי או סי טי, וכן הדמיית מוח בהתאם לשלב ולהנחיות. אולטרסאונד מספק מידע מקומי, ולעיתים נדרשת הדמיה נוספת כדי להגדיר את היחס לכלי דם או למבנים סמוכים. (המלצות NICE להערכת מלנומה)
בחירת סדר הטיפולים: יחד עם האונקולוגים נבחנים טיפול לפני הניתוח, ניתוח תחילה או מסלול אחר. נלקחים בחשבון גם בדיקת מוטציה בגן BRAF כאשר היא רלוונטית, מחלות רקע, טיפול קודם באימונותרפיה והסיכון שבהמתנה אצל מטופל מסוים.
תכנון ההחלמה: לפני הניתוח נדון בהיקף הצפוי, באפשרות לנקזים, בהגבלות זמניות, בסיכון לבצקת לימפתית ובסיוע שעשוי להידרש בבית. המטרה היא שתגיעו לניתוח עם הבנה מעשית של התהליך ולא רק עם שם של פעולה.
אימונותרפיה לפני ניתוח בלוטות לימפה

אחד השינויים המשמעותיים בטיפול במלנומה הוא האפשרות לתת אימונותרפיה כשהגידול עדיין נמצא בגוף, ולאחר מכן לבצע את הניתוח המתוכנן. טיפול כזה נקרא טיפול נאו־אדג׳ובנטי. הוא מאפשר לטפל גם במחלה שאינה נראית בהדמיה ולקבל מידע על רגישות הגידול לתרופות באמצעות בדיקת הרקמה לאחר הטיפול.
במחקר NADINA (לו היה שותף גם ד"ר ברכה במסגרת עבודתו ב- Peter MacCallum) נכללו 423 מטופלים עם מלנומה בשלב שלוש ומחלה מאקרוסקופית הניתנת לכריתה. בפרסום הראשוני, ההישרדות ללא אירוע לאחר שנה הוערכה ב־83.7% במסלול שהתחיל בשילוב ניבולומאב ואיפילימומאב לפני הניתוח, לעומת 57.2% במסלול שהתחיל בניתוח ואחריו ניבולומאב. זהו מדד המשלב התקדמות מחלה, חזרה או מוות במהלך המעקב; הוא אינו שיעור ריפוי אישי. הטיפול המשולב לווה גם ביותר תופעות לוואי מערכתיות בדרגה גבוהה, ולכן בחירת המטופלים והמעקב אחריהם הם חלק חיוני מהגישה. (מחקר NADINA משנת 2024)
במחקר האקראי S1801, שכלל מטופלים עם מלנומה נתיחה בשלב שלוש או ארבע, מתן פמברוליזומאב לפני הניתוח ואחריו שיפר הישרדות ללא אירוע לעומת מתן התרופה רק לאחר הניתוח. ההערכה לאחר שנתיים הייתה 72% לעומת 49%. מחקרים אלה תומכים בחשיבות של תזמון הטיפול, ומסבירים מדוע יש מקום לדיון משותף לפני שקובעים את מועד הניתוח. (מחקר S1801 משנת 2023)
בגישתו של ד"ר ברכה, ההערכה הכירורגית מתקיימת כחלק מהתכנון הראשוני: האם המחלה ניתנת לכריתה, אילו מבנים סמוכים אליה, מה יהיה יעד הניתוח לאחר הטיפול ומתי נכון לבצע הערכה חוזרת. טיפול לפני ניתוח מחייב תוכנית מעקב ומועד לבחינה מחדש, לרבות התאמת המסלול אם מתפתחת רעילות או אם המחלה אינה מגיבה.
מדוע ניתוח לאחר אימונותרפיה דורש תכנון ייעודי
אימונותרפיה יכולה להביא לנסיגה משמעותית של הגידול, אך אזור שהיה מעורב עשוי להכיל גם דלקת, הצטלקות ושינוי במישורי הרקמה. לכן, גם כשהבלוטה קטנה, הניתוח אינו בהכרח פשוט יותר מבחינה טכנית. חשוב להכיר את מפת המחלה לפני הטיפול, להשוות אותה למצב אחריו ולתכנן את הכריתה בהתאם. במחקרים על התוצאות הכירורגיות לא נמצאה עלייה אחידה בסיבוכים בעקבות הטיפול המקדים; ההשפעה נבחנת לפי סוג הטיפול, הניתוח והמטופל. (מחקר על ניתוחי בלוטות לאחר אימונותרפיה משנת 2026)
אימונותרפיה לפני ניתוח בלוטות לימפה
זו אחת השאלות החשובות בחזית המחקר במלנומה. במחקר PRADO סומנה לפני הטיפול בלוטה נגועה מרכזית, שנקראת בלוטת האינדקס. לאחר אימונותרפיה היא הוצאה לבדיקה פתולוגית. אצל מטופלים עם תגובה פתולוגית משמעותית נמנעו, במסגרת פרוטוקול המחקר, מדיסקציה מלאה. התוצאות עודדו את המשך המחקר, וב־2026 פורסמו גם נתוני מעקב של חמש שנים. (מחקר PRADO משנת 2022; מעקב חמש השנים משנת 2026)
עם זאת, PRADO לא היה מחקר אקראי גדול שהוכיח שקילות בין ניתוח מצומצם לדיסקציה מלאה. השאלה נבחנת כעת במחקר הבינלאומי MSLT-3, המשווה כריתה סלקטיבית של בלוטת האינדקס עם דיסקציה טיפולית במסגרת טיפול המותאם לתגובה. (תיאור המחקר באתר מכון המלנומה באוסטרליה)
היעלמות הקליטה בפט סיטי או הקטנת הבלוטה אינן מוכיחות בפני עצמן שלא נותרו תאי מלנומה חיים. גם בניתוח הנתונים הבינלאומי שפורסם באוקטובר 2026 הודגש כי התגובה הפתולוגית מספקת מידע מרכזי, וכי אין עדיין די ראיות לוותר באופן שגרתי על דיסקציה מלאה לפי הדמיה בלבד. החלטה על צמצום ניתוח דורשת בחינה פרטנית במסגרת מקצועית מתאימה, ובפרט במסגרת מחקר. (ניתוח הנתונים המעודכן של הקונסורציום הבינלאומי לטיפול נאו־אדג׳ובנטי במלנומה)
עבור ד"ר ברכה, חדשנות כירורגית כוללת גם את היכולת להתאים את היקף הניתוח לראיות המתפתחות. המטרה היא להשיג שליטה במחלה תוך הפחתת פגיעה מיותרת, כאשר יש בסיס רפואי מספק לכך.
דיסקציה של בלוטות לימפה בבית השחי

בלוטות בית השחי עשויות להיות מעורבות במלנומה שמקורה בגפה העליונה או באזורים מסוימים של הגו. זהו אזור שבו רקמת הלימפה סמוכה לווריד בית השחי, לעצבים המפעילים שרירים חשובים ולמבנים הקשורים לתנועת הכתף והזרוע.
במלנומה, דיסקציה טיפולית מלאה בבית השחי כוללת בדרך כלל התייחסות לשלוש רמות הבלוטות, המוגדרות לפי מיקומן ביחס לשריר החזה הקטן: רמה אחת בצדו החיצוני, רמה שתיים מאחוריו ורמה שלוש בצדו הפנימי, לכיוון פסגת בית השחי. הגבולות המדויקים של הניתוח נקבעים לפי האנטומיה ומפת המחלה. (פרק מקצועי על דיסקציה אקסילרית במלנומה מאת מנתחי מרכז MD Anderson)
חשוב לציין כי בניגוד למלנומה, בסרטן שד כאשר מתבצעת דיסקציה של בלוטות בבית השחי נכרתות רק שתי רמות של הבלוטות (ולא שלוש), ובימינו יש מגמה לצמצם בסרטן השד את היקף הכריתה גם בקרב הבלוטות בשתי רמות אלו. בשל כך, מתחדדת החשיבות העליונה של ביצוע הניתוח של דיסקציה של בלוטות לימפה בבית השחי במלנומה ע"י מנתח מלנומה מוסמך ומנוסה, שכן דרושה הבנה אנטומית וביולוגית שונה של החלל האקסילרי וגבולותיו בכדי לבצע כריתה פורמאלית מלאה של הבלוטות במלנומה.
ד"ר ברכה מבצע דיסקציות נרחבות בבית השחי, לרבות טיפול בבלוטות גבוהות ועמוקות - במלנומה, ברקצינומה של תאי מרקל, ולעיתים נדירות יותר בסרקומות מסויימות עם מעורבות בלוטות בבית השחי. במקרים כאלה חשוב לתכנן חשיפה שמאפשרת להגיע לכל האזור הנדרש, גם כאשר חלק מהמחלה מוסתר מאחורי השרירים או נמצא סמוך לכלי דם גדולים.
בעת הניתוח ניתנת תשומת לב מיוחדת לעצב החזי הארוך, התורם לתפקוד השריר המייצב את השכמה, ולצרור העצבים וכלי הדם של השריר הרחב גבי. השימור שלהם, כאשר הדבר אפשרי מבחינה אונקולוגית, נועד להגן על תפקוד הכתף ועל האפשרויות לשחזור בעת הצורך. לצד זאת, עצבים תחושתיים קטנים עלולים להיפגע או להיכלל בכריתה, ולכן ירידה בתחושה באזור בית השחי והזרוע הפנימית היא תופעה אפשרית גם לאחר ניתוח מדויק.
כשקיימת מחלה גדולה, צבר בלוטות או חשד למעורבות של כלי דם, ד"ר ברכה בוחן מראש אם דרוש תכנון משותף עם צוות נוסף. לאחר הניתוח, חזרה הדרגתית לתנועה והכוונה לפיזיותרפיה לפי הצורך הן חלק מהטיפול בתפקוד הכתף.
ד"ר ברכה רואה חשיבות עליונה באיזון שבין הצורך הניתוחי האונקולוגי, ובין שימור תפקוד ותחושה וכן היבטים אסתטיים בניתוח. התוכנית הניתוחית נקבעת בהתאם לאיזון בין השיקולים השונים, ותוך שיח פתוח וכנה עם המטופל ומשפחתו. גם לפני הניתוח, וגם לאחריו.
דיסקציה של בלוטות לימפה במפשעה

