top of page

כריתת בלוטות לימפה במלנומה (דיסקציה)

ניתוחי בלוטות בבית השחי במפשעה באגן ובצוואר

ד״ר מני ברכה | כירורג אונקולוגי בכיר | מנהל שירות ניתוחי מלנומה, סרקומות וגידולי עור נדירים בהדסה עין כרם

ד״ר מני ברכה בבגדי ניתוח על רקע חדר ניתוח

מעורבות של בלוטות לימפה במלנומה מחייבת תוכנית טיפול מדויקת: להבין היכן נמצאת המחלה, האם נכון להתחיל בטיפול תרופתי, מהו היקף הניתוח הנדרש וכיצד לשמור ככל האפשר על התפקוד ועל איכות החיים. לעיתים נכון לבצע כריתה של אגן בלוטות שלם; במצבים אחרים אפשר להימנע מדיסקציה ולהסתפק במעקב מסודר. ההבחנה ביניהם היא חלק מרכזי במומחיות הנדרשת לטיפול במלנומה (לעמוד המלנומה הראשי - לחץ כאן).

​

ד״ר מני ברכה, כירורג אונקולוגי בכיר ומנהל שירות ניתוחי מלנומה, סרקומות וגידולי רקמה רכה בהדסה עין כרם, בעל הכשרה ייעודית בניתוחי מלנומה במרכז הסרטן פיטר מקאלום במלבורן, אוסטרליה. ד"ר ברכה מבצע ניתוחי בלוטות לימפה בבית השחי, במפשעה, באגן ובצוואר, לרבות דיסקציות מורכבות, טיפול בבלוטות עמוקות ובמיקומים פחות שכיחים, ניתוחים חוזרים וניתוחים לאחר אימונותרפיה. במטופלים מתאימים הוא גם מבצע גם כריתת בלוטות אגניות בגישה רובוטית.

​

מטרתו היא לחבר בין היכרות עמוקה עם המלנומה לבין יכולת ניתוחית רחבה: לתכנן את הטיפול יחד עם צוות המלנומה, להסיר את המחלה כאשר יש לכך הצדקה, ולהתאים את הניתוח לאנטומיה, לטיפול שכבר ניתן ולצרכים של המטופל ומשפחתו

.

לתיאום ייעוץ או חוות דעת נוספת עם ד״ר מני ברכה

ייעוץ בירושלים וברמת גן • ניתוחים בהדסה עין כרם • קבלת מטופלים מכל הארץ, גם לאחר בירור או טיפול במרכז אחר

מהי דיסקציה של בלוטות לימפה

דיסקציה של בלוטות לימפה היא ניתוח להסרת רקמת הלימפה באזור אנטומי מוגדר. היא נקראת גם כריתת בלוטות לימפה או לימפאדנקטומיה. באנגלית משתמשים במונחים ‎Lymph Node Dissection‎ ו־‎Lymphadenectomy‎. מטרת הניתוח היא להסיר את הרקמה הנדרשת לטיפול במחלה באזור, ולא רק את הבלוטה הגדולה שאפשר למשש.

​

מערכת הלימפה מסייעת בניקוז נוזלים מהרקמות ומשתתפת בפעילות מערכת החיסון. תאי מלנומה יכולים לנוע בדרכי הלימפה ולהגיע לבלוטות המנקזות את אזור הגידול. קבוצת בלוטות כזו מכונה לעיתים ״אגן ניקוז״, גם כשהיא נמצאת בבית השחי או בצוואר ואינה קשורה לאגן הירכיים.

​

בניתוח מפרידים את הרקמה הלימפתית והרקמה השומנית שסביבה מכלי הדם, מהעצבים ומהשרירים הסמוכים, בהתאם לגבולות הכריתה המתוכננים. אם הגידול חודר למבנה סמוך, ייתכן צורך בהרחבת הכריתה ובשחזור. היקף הפעולה נקבע לפי מפת המחלה והמטרה האונקולוגית.

קבוצת בלוטות לימפה בתוך רקמת שומן, המופרדת מהרקמה העמוקה במהלך דיסקציה.

מלנומה בבלוטת לימפה אינה בהכרח מחלה בשלב ארבע

נגע בעור הזרוע וקבוצת בלוטות לימפה אזוריות מודגשת סמוך לבית השחי.

כאשר המלנומה מערבת בלוטות לימפה אזוריות ואין עדות לגרורות מרוחקות, מדובר בדרך כלל במחלה בשלב שלוש. במצב זה ניתן לעיתים קרובות לבנות טיפול בכוונת ריפוי, המשלב ניתוח וטיפול תרופתי בהתאם לנתונים. מעורבות בבלוטה מרוחקת שאינה אזורית עשויה להשתייך לשלב ארבע; לכן למיקום המדויק של הבלוטה ולבירור ההיקף יש משמעות.

​

גם בתוך שלב שלוש קיימים הבדלים גדולים בין מטופלים: מוקד מיקרוסקופי זעיר בבלוטת זקיף אינו שקול למספר בלוטות גדולות, לחדירה מחוץ לקופסית הבלוטה או למחלה חוזרת. בהערכת המצב נבחנים גם הגידול הראשוני, נגעים בעור ובתת־עור והתגובה לטיפול קודם. אי אפשר לקבוע את התחזית האישית רק מהמילים ״בלוטה חיובית״. (הגדרת שלבי המחלה והטיפול במלנומה באתר המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית)

בלוטת זקיף חיובית ודיסקציה טיפולית הן שני מצבים שונים

כאשר התגלה מוקד מיקרוסקופי בבלוטת הזקיף

ביופסיית בלוטת זקיף מיועדת לזהות מעורבות שאינה נראית בבדיקה הרגילה ולעיתים גם אינה נראית בהדמיה. תוצאה חיובית אינה מחייבת כיום כריתה משלימה שגרתית של כל יתר בלוטות האזור. בדרך כלל נבחנים מעקב מסודר, הכולל אולטרסאונד של אגן הניקוז לפי התוכנית, והצורך בטיפול אונקולוגי משלים.

​​

במחקר האקראי הגדול ‎MSLT-II‎ (שנוהל גם ב- Peter MacCallum Cancer Center, מרכז הסרטן בו השלים ד"ר ברכה את עיקר הכשרתו בכירורגיה אונקולוגית), כריתה משלימה לאחר בלוטת זקיף חיובית שיפרה את השליטה במחלה בתוך אגן הבלוטות, אך לא שיפרה הישרדות ספציפית למלנומה בהשוואה למעקב שכלל אולטרסאונד. זו אחת הסיבות לשינוי בגישה המקובלת. ההימנעות מדיסקציה במצב המתאים היא החלטה טיפולית מבוססת, המחייבת גם יכולת להתמיד במעקב. (מחקר MSLT-II משנת 2017)

​

למידע מפורט על ביופסיית בלוטת זקיף במלנומה

כאשר קיימת מחלה שנראית בבדיקה או בהדמיה

בלוטה מוגדלת או חשודה, שאומתה בה מלנומה בביופסיה, מציבה שאלה אחרת. במלנומה אזורית הניתנת לכריתה, ניתוח טיפולי של הבלוטות עשוי להיות מרכיב מרכזי בטיפול. כיום יש לבחון כבר בתחילת הדרך האם מתאים לתת אימונותרפיה לפני הניתוח. ההחלטה מתקבלת יחד עם צוות המלנומה, בהתחשב בהיקף המחלה, בתסמינים, בטיפולים קודמים ובהתאמה לטיפול תרופתי. (הנחיות האיגוד האירופי לאונקולוגיה רפואית למלנומה)

​

הבחנה זו משפיעה על התכנון כבר בשלב הבירור. כאשר חשודה מחלה משמעותית בבלוטה, רצוי לתאם את דרך נטילת הביופסיה לפני הסרה אבחנתית של הגוש כולו, כדי לשמור על האפשרות לתכנן טיפול לפני הניתוח ולהעריך את התגובה אליו.

כיצד ד"ר ברכה מתכנן את הטיפול לפני הניתוח

תכנון ניתוח בלוטות מתחיל בעיון בפתולוגיה ובהדמיה עצמה, ובהבנת מהלך המחלה. ד"ר ברכה בוחן גם את דוחות הניתוחים הקודמים ואת המיפוי הלימפתי, כאשר בוצע. למיקום החתכים, להיקף ניתוח קודם ולטיפול שכבר ניתן יכולה להיות השפעה ממשית על הפעולה הבאה.

​

אימות האבחנה: בלוטה מוגדלת אינה בהכרח גרורה. לפי המיקום והממצאים ניתן לבצע דיקור במחט דקה או ביופסיית מחט עבה, לעיתים בהכוונת אולטרסאונד. אם התוצאה אינה חד־משמעית, נדרשת התאמה בין הבדיקה הקלינית, ההדמיה והפתולוגיה לפני קבלת החלטה.

​

הערכת היקף המחלה: כאשר מאובחנת מלנומה משמעותית בבלוטות, משלימים בירור מתאים לאיתור מחלה באתרים נוספים. הבירור עשוי לכלול בדיקת פט סיטי או סי טי, וכן הדמיית מוח בהתאם לשלב ולהנחיות. אולטרסאונד מספק מידע מקומי, ולעיתים נדרשת הדמיה נוספת כדי להגדיר את היחס לכלי דם או למבנים סמוכים. (המלצות NICE להערכת מלנומה)

​

בחירת סדר הטיפולים: יחד עם האונקולוגים נבחנים טיפול לפני הניתוח, ניתוח תחילה או מסלול אחר. נלקחים בחשבון גם בדיקת מוטציה בגן ‎BRAF‎ כאשר היא רלוונטית, מחלות רקע, טיפול קודם באימונותרפיה והסיכון שבהמתנה אצל מטופל מסוים.

​

תכנון ההחלמה: לפני הניתוח נדון בהיקף הצפוי, באפשרות לנקזים, בהגבלות זמניות, בסיכון לבצקת לימפתית ובסיוע שעשוי להידרש בבית. המטרה היא שתגיעו לניתוח עם הבנה מעשית של התהליך ולא רק עם שם של פעולה.

אימונותרפיה לפני ניתוח בלוטות לימפה

הקשר בין מלנומה, תאי מערכת החיסון, אימונותרפיה ותוכנית הניתוח שלאחר הטיפול.

אחד השינויים המשמעותיים בטיפול במלנומה הוא האפשרות לתת אימונותרפיה כשהגידול עדיין נמצא בגוף, ולאחר מכן לבצע את הניתוח המתוכנן. טיפול כזה נקרא טיפול נאו־אדג׳ובנטי. הוא מאפשר לטפל גם במחלה שאינה נראית בהדמיה ולקבל מידע על רגישות הגידול לתרופות באמצעות בדיקת הרקמה לאחר הטיפול.

​

במחקר ‎NADINA‎ (לו היה שותף גם ד"ר ברכה במסגרת עבודתו ב- Peter MacCallum) נכללו ‎423‎ מטופלים עם מלנומה בשלב שלוש ומחלה מאקרוסקופית הניתנת לכריתה. בפרסום הראשוני, ההישרדות ללא אירוע לאחר שנה הוערכה ב־‎83.7%‎ במסלול שהתחיל בשילוב ניבולומאב ואיפילימומאב לפני הניתוח, לעומת ‎57.2%‎ במסלול שהתחיל בניתוח ואחריו ניבולומאב. זהו מדד המשלב התקדמות מחלה, חזרה או מוות במהלך המעקב; הוא אינו שיעור ריפוי אישי. הטיפול המשולב לווה גם ביותר תופעות לוואי מערכתיות בדרגה גבוהה, ולכן בחירת המטופלים והמעקב אחריהם הם חלק חיוני מהגישה. (מחקר NADINA משנת 2024)

​

במחקר האקראי ‎S1801‎, שכלל מטופלים עם מלנומה נתיחה בשלב שלוש או ארבע, מתן פמברוליזומאב לפני הניתוח ואחריו שיפר הישרדות ללא אירוע לעומת מתן התרופה רק לאחר הניתוח. ההערכה לאחר שנתיים הייתה ‎72%‎ לעומת ‎49%‎. מחקרים אלה תומכים בחשיבות של תזמון הטיפול, ומסבירים מדוע יש מקום לדיון משותף לפני שקובעים את מועד הניתוח. (מחקר S1801 משנת 2023)

​

בגישתו של ד"ר ברכה, ההערכה הכירורגית מתקיימת כחלק מהתכנון הראשוני: האם המחלה ניתנת לכריתה, אילו מבנים סמוכים אליה, מה יהיה יעד הניתוח לאחר הטיפול ומתי נכון לבצע הערכה חוזרת. טיפול לפני ניתוח מחייב תוכנית מעקב ומועד לבחינה מחדש, לרבות התאמת המסלול אם מתפתחת רעילות או אם המחלה אינה מגיבה.

מדוע ניתוח לאחר אימונותרפיה דורש תכנון ייעודי

אימונותרפיה יכולה להביא לנסיגה משמעותית של הגידול, אך אזור שהיה מעורב עשוי להכיל גם דלקת, הצטלקות ושינוי במישורי הרקמה. לכן, גם כשהבלוטה קטנה, הניתוח אינו בהכרח פשוט יותר מבחינה טכנית. חשוב להכיר את מפת המחלה לפני הטיפול, להשוות אותה למצב אחריו ולתכנן את הכריתה בהתאם. במחקרים על התוצאות הכירורגיות לא נמצאה עלייה אחידה בסיבוכים בעקבות הטיפול המקדים; ההשפעה נבחנת לפי סוג הטיפול, הניתוח והמטופל. (מחקר על ניתוחי בלוטות לאחר אימונותרפיה משנת 2026)

אימונותרפיה לפני ניתוח בלוטות לימפה

זו אחת השאלות החשובות בחזית המחקר במלנומה. במחקר ‎PRADO‎ סומנה לפני הטיפול בלוטה נגועה מרכזית, שנקראת בלוטת האינדקס. לאחר אימונותרפיה היא הוצאה לבדיקה פתולוגית. אצל מטופלים עם תגובה פתולוגית משמעותית נמנעו, במסגרת פרוטוקול המחקר, מדיסקציה מלאה. התוצאות עודדו את המשך המחקר, וב־‎2026‎ פורסמו גם נתוני מעקב של חמש שנים. (מחקר PRADO משנת 2022; מעקב חמש השנים משנת 2026)

​

עם זאת, ‎PRADO‎ לא היה מחקר אקראי גדול שהוכיח שקילות בין ניתוח מצומצם לדיסקציה מלאה. השאלה נבחנת כעת במחקר הבינלאומי ‎MSLT-3‎, המשווה כריתה סלקטיבית של בלוטת האינדקס עם דיסקציה טיפולית במסגרת טיפול המותאם לתגובה. (תיאור המחקר באתר מכון המלנומה באוסטרליה)

​

היעלמות הקליטה בפט סיטי או הקטנת הבלוטה אינן מוכיחות בפני עצמן שלא נותרו תאי מלנומה חיים. גם בניתוח הנתונים הבינלאומי שפורסם באוקטובר ‎2026‎ הודגש כי התגובה הפתולוגית מספקת מידע מרכזי, וכי אין עדיין די ראיות לוותר באופן שגרתי על דיסקציה מלאה לפי הדמיה בלבד. החלטה על צמצום ניתוח דורשת בחינה פרטנית במסגרת מקצועית מתאימה, ובפרט במסגרת מחקר. (ניתוח הנתונים המעודכן של הקונסורציום הבינלאומי לטיפול נאו־אדג׳ובנטי במלנומה)

​

עבור ד"ר ברכה, חדשנות כירורגית כוללת גם את היכולת להתאים את היקף הניתוח לראיות המתפתחות. המטרה היא להשיג שליטה במחלה תוך הפחתת פגיעה מיותרת, כאשר יש בסיס רפואי מספק לכך.

דיסקציה של בלוטות לימפה בבית השחי

איור תלת־ממדי של בלוטות לימפה בתוך הרקמה השומנית בבית השחי, בסמיכות לכלי דם ולעצבים

בלוטות בית השחי עשויות להיות מעורבות במלנומה שמקורה בגפה העליונה או באזורים מסוימים של הגו. זהו אזור שבו רקמת הלימפה סמוכה לווריד בית השחי, לעצבים המפעילים שרירים חשובים ולמבנים הקשורים לתנועת הכתף והזרוע.

​

במלנומה, דיסקציה טיפולית מלאה בבית השחי כוללת בדרך כלל התייחסות לשלוש רמות הבלוטות, המוגדרות לפי מיקומן ביחס לשריר החזה הקטן: רמה אחת בצדו החיצוני, רמה שתיים מאחוריו ורמה שלוש בצדו הפנימי, לכיוון פסגת בית השחי. הגבולות המדויקים של הניתוח נקבעים לפי האנטומיה ומפת המחלה. (פרק מקצועי על דיסקציה אקסילרית במלנומה מאת מנתחי מרכז MD Anderson)

​

חשוב לציין כי בניגוד למלנומה, בסרטן שד כאשר מתבצעת דיסקציה של בלוטות בבית השחי נכרתות רק שתי רמות של הבלוטות (ולא שלוש), ובימינו יש מגמה לצמצם בסרטן השד את היקף הכריתה גם בקרב הבלוטות בשתי רמות אלו. בשל כך, מתחדדת החשיבות העליונה של ביצוע הניתוח של דיסקציה של בלוטות לימפה בבית השחי במלנומה ע"י מנתח מלנומה מוסמך ומנוסה, שכן דרושה הבנה אנטומית וביולוגית שונה של החלל האקסילרי וגבולותיו בכדי לבצע כריתה פורמאלית מלאה של הבלוטות במלנומה. 

​

ד"ר ברכה מבצע דיסקציות נרחבות בבית השחי, לרבות טיפול בבלוטות גבוהות ועמוקות - במלנומה, ברקצינומה של תאי מרקל, ולעיתים נדירות יותר בסרקומות מסויימות עם מעורבות בלוטות בבית השחי. במקרים כאלה חשוב לתכנן חשיפה שמאפשרת להגיע לכל האזור הנדרש, גם כאשר חלק מהמחלה מוסתר מאחורי השרירים או נמצא סמוך לכלי דם גדולים.

​

בעת הניתוח ניתנת תשומת לב מיוחדת לעצב החזי הארוך, התורם לתפקוד השריר המייצב את השכמה, ולצרור העצבים וכלי הדם של השריר הרחב גבי. השימור שלהם, כאשר הדבר אפשרי מבחינה אונקולוגית, נועד להגן על תפקוד הכתף ועל האפשרויות לשחזור בעת הצורך. לצד זאת, עצבים תחושתיים קטנים עלולים להיפגע או להיכלל בכריתה, ולכן ירידה בתחושה באזור בית השחי והזרוע הפנימית היא תופעה אפשרית גם לאחר ניתוח מדויק.

כשקיימת מחלה גדולה, צבר בלוטות או חשד למעורבות של כלי דם, ד"ר ברכה בוחן מראש אם דרוש תכנון משותף עם צוות נוסף. לאחר הניתוח, חזרה הדרגתית לתנועה והכוונה לפיזיותרפיה לפי הצורך הן חלק מהטיפול בתפקוד הכתף.

​

ד"ר ברכה רואה חשיבות עליונה באיזון שבין הצורך הניתוחי האונקולוגי, ובין שימור תפקוד ותחושה וכן היבטים אסתטיים בניתוח. התוכנית הניתוחית נקבעת בהתאם לאיזון בין השיקולים השונים, ותוך שיח פתוח וכנה עם המטופל ומשפחתו. גם לפני הניתוח, וגם לאחריו.

דיסקציה של בלוטות לימפה במפשעה

איור תלת־ממדי של �בלוטות לימפה במפשעה בתוך רקמה שומנית, עם כלי הדם הפמורליים הנראים בעומק

ניתוח בלוטות במפשעה, הנקרא גם דיסקציה אינגווינלית או אינגווינו־פמורלית (Inguinal Lymphadenectomy או Groin Dissection), עשוי להידרש במלנומה המערבת את הבלוטות המנקזות את הרגל או אזורים סמוכים. הכריתה מתייחסת לרקמת הלימפה השטחית ולעיתים העמוקה במפשעה, בהתאם להיקף המתוכנן. כלי הדם הפמורליים הם מבנים מרכזיים באזור, והעבודה סביבם מחייבת היכרות אנטומית ושליטה ניתוחית.

​

דיסקציה של בלוטות לימפה במפשעה דורשת ניסיון ייעודי בניתוחי מלנומה, היכרות מעמיקה עם האנטומיה ושליטה בטכניקות של כריתה ושחזור. כאשר נדרשת דיסקציה טיפולית מלאה, יש להסיר באופן שיטתי את הרקמה הלימפתית בגבולות האנטומיים המתוכננים; הוצאה נקודתית של בלוטות בולטות בלבד אינה תחליף לכך. היקף הכריתה מותאם לפיזור המחלה, להדמיה ולתגובה לטיפול קודם. מחקרים בתחום המלנומה מדגישים את חשיבותם של מדדי איכות לביצוע הדיסקציה, ובמחקר תצפיתי נמצא קשר בין עמידה במדדים אלה לבין שיעור נמוך יותר של חזרה מקומית־אזורית. (מחקר על מדדי איכות של דיסקציות בלוטות במלנומה; מחקר על איכות הדיסקציה ותוצאות הטיפול במלנומה)

​

בניתוחים שמבצע ד"ר ברכה, מניעת סיבוכים מתחילה כבר בתכנון החשיפה ובאופן הפרדת הרקמות. יש הקפדה על שמירת אספקת הדם לעור, על עבודה במישורים האנטומיים המתאימים ועל איטום מדוקדק של כלי הלימפה וכלי הדם הקטנים. גם לציוד יש משמעות, ולכן ד"ר ברכה משתמש בליגשור (LigaSure), מערכת איטום המבוססת על אנרגיה ביפולרית. במחקר השוואתי על דיסקציות מפשעתיות ואיליו־אינגווינליות בגידולי עור, שימוש בליגשור נקשר להפחתת דליפת לימפה לאחר הוצאת הנקז. (מחקר על שימוש בליגשור להפחתת דליפה לימפתית לאחר דיסקציה במפשעה, 2022)

​

כחלק מגישתו להפחתת סיבוכים, ד"ר ברכה משלב בהתאם לצורכי הניתוח חבישה ייעודית בלחץ שלילי על החתך הסגור, כגון Prevena או PICO 7, וכן הקסקפרון מקומי — חומצה טרנקסמית (TXA). המטרה היא לצמצם הצטברות נוזלים ובעיות בהחלמת הפצע, לצד תכנון מתאים של הניקוז והמעקב. במחקר השוואתי שפורסם בשנת 2024, שילוב של חומצה טרנקסמית מקומית, חבישת PICO וניקוז ממושך לאחר דיסקציה בבית השחי או במפשעה נקשר להפחתה בסרומות שדרשו ניקוז ובנמק עורי. ממצאים אלה תומכים בגישה המשלבת כמה אמצעים ייעודיים לשיפור ההחלמה. (מחקר על שילוב חומצה טרנקסמית מקומית, חבישת PICO וניקוז ממושך לאחר דיסקציית בלוטות, 2024)

​

במקרים בסיכון גבוה ד"ר ברכה משלב, בהתאם לממצאים ולמצב הרקמות, מתלה משריר החייט (Sartorius) לכיסוי ולהגנה על כלי הדם במפשעה. כך ניתן להוסיף שכבת רקמה חיה מעל כלי הדם כחלק מתכנון הניתוח. השימוש הסלקטיבי במתלה זה מתואר בספרות הניתוחית ונחקר גם במטופלי מלנומה. נסיונו של ד"ר ברכה בכירורגיית מלנומה ובשחזורים מאפשר לו לתכנן מראש את הכריתה, את כיסוי הרקמות ואת ההחלמה כחלק מאותה פעולה ניתוחית. (מחקר על שימוש במתלה סרטוריוס במהלך דיסקציה מפשעתית במלנומה)

מתי נדרשת גם כריתת בלוטות לימפה באגן

איור תלת־ממדי של בלוטות לימפה בעומק האגן לצד כלי הדם האיליאקיים, עם עצמות האגן ברקע

בלוטות המפשעה ובלוטות האגן הן אזורים אנטומיים שונים. בלוטות האגן נמצאות עמוק יותר, מעל רצועת המפשעה, ובין היתר לאורך כלי הדם האיליאקיים החיצוניים ובאזור האובטורטורי. ניתוח משולב במפשעה ובאגן נקרא דיסקציה איליו־אינגווינלית.

​

מעורבות במפשעה אינה מחייבת אוטומטית כריתת בלוטות באגן. ההחלטה נשענת על ההדמיה, היקף המחלה, הממצאים במפשעה, ניתוחים קודמים והמשמעות של הוספת הניתוח העמוק. גם הדמיה תקינה אינה שוללת לחלוטין מעורבות מיקרוסקופית. במחקר ‎EAGLE-FM‎ נבחנה שאלת היקף הדיסקציה, אך הגיוס הופסק מוקדם ולא התקבלה תשובה מכרעת המתאימה לכל מצב. (פרסום ממחקר EAGLE-FM)

​

ד"ר מני ברכה מבצע ניתוחי בלוטות באגן כחלק מהטיפול הכירורגי במלנומה. התכנון כולל בחינת היחס בין הבלוטות לכלי הדם הגדולים, לעצב האובטורטורי, לשופכן ולמבנים סמוכים. מחלה אגנית בלבד, מחלה משולבת במפשעה ובאגן וחזרה לאחר ניתוח קודם עשויות לדרוש גישות שונות.

​

היכולת לטפל גם במפשעה וגם באגן מאפשרת לבנות מראש תוכנית הכוללת את מלוא האזור הרלוונטי. אם יש צורך בשילוב מומחיות נוספת, למשל בשל מעורבות כלי דם או איבר סמוך, הדבר נלקח בחשבון לפני הכניסה לחדר הניתוח.

ניתוח רובוטי לכריתת בלוטות לימפה באגן

האגן הוא חלל עמוק וצפוף, שבו עבודה כירורגית מתבצעת בסמיכות לכלי דם, לעצבים ולשופכן. במטופלים נבחרים ניתן לבצע את הדיסקציה באמצעות מערכת רובוטית, עם מצלמה תלת־ממדית מוגדלת וכלים בעלי יכולת תנועה במרחב מצומצם. המנתח שולט בכל תנועות המערכת לאורך הפעולה.

​

בהדסה עין כרם בוצע הניתוח הראשון בישראל לדיסקציה של בלוטות לימפה אגניות במלנומה בגישה רובוטית, בהובלתו של ד"ר ברכה. שילוב הגישה הזו בעבודתו מרחיב את אפשרויות הטיפול במטופלים מתאימים, כחלק מיכולת לבצע ניתוחי מלנומה גם באזורים עמוקים ומורכבים.

​

היתרון האפשרי הוא גישה לבלוטות האגן דרך מספר פתחים קטנים, לצד ראייה מפורטת של המבנים. בסדרות מחקריות קטנות תוארו תוצאות המעידות על היתכנות אונקולוגית והחלמה טובה אצל מטופלים שנבחרו לניתוח. עם זאת, אלה אינם מחקרים אקראיים המוכיחים עדיפות בהישרדות, והם אינם מבטיחים פחות סיבוכים לכל מטופל. (מחקר ממרכז Moffitt משנת 2019; מחקר השוואתי מקיימברידג׳ משנת 2024)

​

ההתאמה נקבעת לפי גודל הבלוטות, פיזורן, הקשר שלהן לכלי הדם, ניתוחים קודמים והיכולת לבצע כריתה מלאה ובטוחה. לעיתים ניתוח פתוח הוא הבחירה המתאימה, ולעיתים ניתן לשלב ניתוח מפשעה עם גישה רובוטית לחלק האגני. גם ניתוח רובוטי אינו מבטל את הסיכון לדליפת לימפה או לבצקת, משום שהסיכון קשור בין היתר לרקמה הלימפתית שנכרתת.

במטופלים מתאימים ניתן לבצע כריתת בלוטות לימפה באגן בגישה רובוטית. בחירת הגישה נקבעת לפי מיקום המחלה, היקפה ומטרת הניתוח. תמונה להמחשה.

ניתוחי בלוטות בצוואר ובאזור הפרוטיד

איור תלת־ממדי של בלוטות לימפה לאורך צד הצוואר, מתחת ללסת ועד לעצם הבריח, בסמיכות לכלי דם ולשרירי הצוואר

מלנומה של הקרקפת, הפנים והצוואר עלולה להתנקז למספר קבוצות בלוטות, לרבות בלוטות בצוואר ובלוטות בתוך הפרוטיד, בלוטת הרוק שלפני האוזן. היקף הניתוח מותאם לאזור המקור ולפיזור המחלה.

​

ד"ר מבצע ניתוחי בלוטות בצוואר במסגרת הטיפול במלנומה. כאשר קיימת מעורבות בפרוטיד, ייתכן צורך בכריתה חלקית או מלאה שלו כחלק מהתוכנית, בשיתוף מומחי ראש וצוואר לפי צורכי המקרה. תכנון כזה מחייב התייחסות לעצב הפנים ולעצב המסייע בתפקוד הכתף, לצד כלי הדם ומבנים נוספים.

​

בניתוח שואפים לשמר עצבים, שרירים וכלי דם שאינם מעורבים, ככל שהדבר מתיישב עם כריתה אונקולוגית מתאימה. שינויים בתחושה, חולשת כתף, הפרעה זמנית או קבועה בתנועת הפנים ודליפת נוזל לימפתי מסוג כילוס הם חלק מהסיכונים האפשריים, לפי אזור והיקף הפעולה. השיחה לפני הניתוח מתייחסת למבנים שבסיכון אצלכם. (מידע של מכון המלנומה באוסטרליה על דיסקציה צווארית ופרוטיד)

בלוטות במיקומים פחות שכיחים

לעיתים מעורבת בלוטה מאחורי הברך, באזור המרפק או בתחנת ניקוז אחרת שבין הגידול הראשוני לבין אגן הבלוטות העיקרי. בלוטות כאלה מכונות לעיתים בלוטות ביניים. הן מחייבות תכנון לפי מיקומן המדויק, משום שהן עשויות להיות סמוכות לעצבים ולכלי דם משמעותיים.

​

ד"ר ברכה מטפל גם במצבים נבחרים של מחלה בבלוטות במיקומים לא שגרתיים, לרבות באזור הפופליטאלי שמאחורי הברך. ההחלטה אם נדרשת כריתה ממוקדת או פעולה רחבה יותר מתקבלת לפי פיזור המחלה והבירור. מפת הניקוז המקורית והדמיה עדכנית עשויות לסייע בהבנת הקשר בין הבלוטה לשאר אזורי הניקוז.

מעבר לאגני הניקוז המוכרים: בלוטות ניקוז במלנומה עשויות להימצא גם סמוך למרפק, מאחורי הברך ובמרווח הבין־שרירי שליד השכמה.

ניתוח חוזר ומחלה שנותרה לאחר טיפול

חזרת מלנומה באזור שכבר נותח מציבה אתגר שונה מניתוח ראשון. הצלקות משנות את מישורי הרקמה, כלי דם ועצבים עשויים להיות צמודים לרקמה שנותרה, ולעיתים נדרש לטפל גם בעור או בשריר מעורב. לפני החלטה על ניתוח חוזר ד"ר ברכה עובר על דוח הפעולה הקודמת, על הפתולוגיה ועל תמונות ההדמיה, ובוחן מה ניתן להשיג בניתוח נוסף.

​

נסיונו כולל ניתוחים חוזרים וניתוחים לאחר טיפול אימונותרפי. במקרים אלה נדרשת יכולת להתאים את החשיפה ואת היקף הכריתה למצב המשתנה, וכן להיערך לשחזור ולשיתוף צוותים נוספים בעת הצורך. מטרת הניתוח יכולה להיות הסרה מלאה של מחלה אזורית, טיפול במוקד שנותר לאחר תגובה במקומות אחרים או הקלה על תסמין משמעותי, בהתאם לתמונה הכוללת. לעיתים ד"ר ברכה מבצע כריתה של בלוטת לימפה גרורתית כחלק מהמאץ הטיפולי - כאשר נדרשת רקמה לצורך עיבוד מולקולרי מתקדם, לצורך הפקת חיסון אוטולוגי מותאם אישית למלנומה, או כחלק ממחקר קליני בו נדרשת רקמה בזמן אמת (כמובן מתוך הבנה מלאה של פרוטוקול המחקר והתוכנית ע"י המטופל).

​

כאשר קיימת מחלה מפושטת שאינה ניתנת לכריתה מלאה, טיפול תרופתי הוא לרוב מרכיב מוביל. ניתוח בלוטות עדיין עשוי להתאים במצבים נבחרים, אך יש להגדיר מראש מהי מטרתו וכיצד הוא משתלב עם יתר הטיפול. הערכת נתיחות וחוות דעת נוספת יכולות לסייע במיוחד כאשר נאמר שהמחלה מורכבת לניתוח או כשמוצעות תוכניות שונות.

מה קורה ביום הניתוח

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. לפניו עוברים על התוכנית, מאמתים את צד הניתוח ומשלימים את ההכנה עם צוות ההרדמה הבכיר והמנוסה שמלווה את התהליך הניתוחי. משך הניתוח משתנה לפי האזור, היקף המחלה, הגישה הניתוחית והצורך בשחזור או בפעולות נוספות. ישנם מצבים מסויימים בהם אנו מבצעים את הניתוח ללא הרדמה כללית, אלא עם הרדמה ספינאלית או טשטוש (סדציה) בשילוב עם הרדמה אזורית רחבה, כאשר הדבר מתאפשר מבחינת בטיחות והיכולת להשלים את הניתוח במלואו, ובמצבים בהם יש חשש ממשי מביצוע ניתוח תחת הרדמה כללית בשל מחלות רקע מורכבות של מטופל.

​

במהלך הניתוח מוסרת הרקמה המתוכננת ונשלחת לבדיקה פתולוגית. ד"ר ברכה מקפיד על זיהוי המבנים החשובים, על הפרדת הרקמות ועל עצירת דימום וטיפול בכלי הלימפה. אם הממצאים מצריכים שינוי מהתוכנית, ההחלטה מתקבלת בהתאם למטרה האונקולוגית ולבטיחות הניתוח. בדיקת הפתולוגיה מתבצעת ע"י שני פתולוגים בכירים, מומחים בפתולוגיה של מלנומה, עם נסיון רב בכלל הסיטואציות הפתולוגיות של המחלה לרבות היכולת להעריך תגובה לטיפול אימונותרפי מקדים (נאואדג'ובנטי). לדיוק הפתולוגי במקרה זה יכולה להיות משמעות רבה, שכן תוצאות הפתולוגיה מהוות אלמנט חשוב ממכלול השיקולים שישפיעו על קבלת ההחלטות לגבי המשך הטיפול.

​

לעיתים קרובות משאירים נקז באזור הניתוח כדי לאפשר פינוי נוזלים מאזור הכריתה. האפשרות לשחרור עם נקז, משך האשפוז והטיפול בפצע מוסברים מראש ובהתאם למהלך בפועל. הוצאת הנקז נקבעת לפי סוג הניתוח, כמות ואופי ההפרשה ומצב הפצע, ולא רק לפי מספר הימים שחלפו. (מידע למטופלים על ניתוחי בלוטות במלנומה)

 

לרוב, השאיפה היא למזער את משך האשפוז, כאשר על פי רוב האשפוז הינו ל- 24 שעות בלבד לאחר הניתוח. הדבר מאפשר למטופל החלמה בסביבתו הטבעית ובאופן שהולם את רצונותיו ותחושותיו, והקשר האישי והישיר עם ד"ר ברכה גם לאחר הניתוח מאפשר מעקב מרחוק ומתן מענה מיידי לבעיות או שאלות אם וכאשר יתעוררו.

החלמה ושיקום לאחר דיסקציה

ההחלמה כוללת טיפול בפצע ובנקז, שליטה בכאב, חזרה לתנועה ומעקב אחר נפיחות או הצטברות נוזלים. לעיתים אפשר לחזור מוקדם יחסית לפעילות קלה, בעוד שעבודה גופנית, הרמת משאות וספורט דורשים זמן נוסף. הקצב תלוי באזור הניתוח, בתפקוד לפניו ובמהלך ההחלמה.

​

לאחר ניתוח בבית השחי יש חשיבות לתנועה הדרגתית של הכתף ולהימנעות מנוקשות. לאחר ניתוח במפשעה או באגן מתאימים את ההליכה, המנוחה והחזרה למאמץ. לאחר דיסקציה צווארית עשויה להידרש הכוונה לתנועת הצוואר והכתף. פיזיותרפיה ניתנת לפי ההיקף והצורך, עם הוראות המתאימות לפצע ולמגבלות הזמניות.

​​

ד"ר ברכה ממשיך ללוות את המטופלים גם לאחר הניתוח: בביקורת הפצע והנקזים, במענה לבעיות בהחלמה, בהסבר התשובה הפתולוגית ובתיאום ההמשך עם האונקולוגים. כאשר המטופל מתגורר רחוק, חשוב לתאם מראש אילו פעולות אפשר לבצע קרוב לבית ובאילו מצבים נדרשת בדיקתו.

​

חום, אודם מתפשט, הפרשה מוגלתית, נפיחות מהירה או כאב שמחמיר מצדיקים פנייה ישירה לד"ר ברכה. קוצר נשימה חדש, כאב בחזה או דימום משמעותי מחייבים הערכה דחופה. אין צורך להמתין לביקורת המתוכננת אם מופיעה בעיה חדשה.

סיבוכים אפשריים ובצקת לימפתית

דיסקציה היא ניתוח משמעותי, והסיכון משתנה לפי האזור, היקף הכריתה, טיפולים קודמים, מחלות רקע ומאפייני הפצע. הסיבוכים האפשריים כוללים הצטברות נוזלים הנקראת סרומה, דליפת לימפה, זיהום או עיכוב בהחלמת הפצע, דימום, ירידה בתחושה, כאב עצבי, פגיעה בתפקוד ולעיתים קרישי דם. בחלק מהמקרים נדרשים ניקוז, טיפול תרופתי או פעולה נוספת. כמובן שלמנתח עם נסיון בניתוחי מלנומה, בהם דיסקציה נרחבת של בלוטות, יש משמעות בדיוק הניתוח ומרכיביו, בבקיאות באנטומיה של אתר הניתוח לצורך זיהוי ושימור של מבנים חשובים, וביכולת לנהל ולטפל בת"ל מהניתוח אם וכאשר קורות.

​

בצקת לימפתית היא נפיחות הנגרמת מפגיעה בניקוז הלימפה. היא עשויה להופיע ביד לאחר ניתוח בבית השחי או ברגל לאחר ניתוח במפשעה ובאגן, ולעיתים להתפתח גם זמן רב אחרי הניתוח. הסיכון אינו זהה בכל סוגי הדיסקציות, וגם ניתוח מדויק אינו מבטל אותו. במחקר ‎MSLT-II‎ דווחה בצקת לימפתית אצל ‎24.1%‎ מהמטופלים בקבוצת הכריתה המשלימה, לעומת ‎6.3%‎ בקבוצת המעקב לאחר ביופסיית הזקיף. אלה נתונים של אוכלוסיית מחקר מסוימת, ולא אומדן אישי למטופל העובר דיסקציה טיפולית. הם ממחישים מדוע חשוב להגדיר היטב את הצורך בניתוח ואת היקפו. (מחקר MSLT-II) חשוב לומר כי נפיחות ביד זה ספקטרום רחב של מצבים, כשברוב המקרים מדובר בנפיחות קלה ללא תסמינים משמעותיים. גם כאשר הדבר קורה, יש מגוון פתרונות אפשריים, תחילה פיזיותרפיה מכוונת ללימפאדמה שיכולה לסייע רבות בהפחתת התסמינים והנפיחות, לצד שימוש בעזרים חיצוניים שיש בהם תועלת. בטווח הזמן הארוך יותר מהניתוח, ניתן לשקול גם פתרונות ניתוחיים ייעודיים כשיש בכך ערך קליני של ממש, וניתן יהיה לדון על הדברים. (מידע על טיפול בבצקת לימפתית)

מה מלמדת הבדיקה הפתולוגית לאחר הניתוח

הדוח הפתולוגי מספק מידע על מספר הבלוטות שנבדקו, מספר הבלוטות המעורבות, היקף המחלה והימצאות חדירה מעבר לקופסית הבלוטה. כאשר נכרת גם גוש החודר לרקמה סמוכה, נבחנים מאפייני המעורבות ושולי הכריתה. אלה נתונים המשפיעים על הערכת הסיכון ועל המשך הטיפול.

​

לאחר טיפול נאו־אדג׳ובנטי נבחנת גם התגובה הפתולוגית: כמה מהגידול שנותר הוא גידול חי וכמה מייצג נסיגה ושינוי בעקבות הטיפול. תגובה פתולוגית מלאה פירושה שלא זוהה גידול חי בדגימה שנבדקה. תגובה פתולוגית משמעותית כוללת גם מצב שבו נותר שיעור קטן של גידול חי, עד עשרה אחוזים ממיטת הגידול לפי ההגדרה המקובלת. זו אינה בהכרח תגובה מלאה, ואינה מבטלת את הצורך במעקב. (הערכת התגובה במחקר NADINA)

​​

אין מספר אחד של בלוטות שצריך להוציא בכל ניתוח. המספר מושפע מהאנטומיה, מהטיפול הקודם ומהבדיקה הפתולוגית. יש לפרש אותו יחד עם היקף הכריתה, האזורים שנכללו בה והממצאים, ולא כמדד יחיד לאיכות הניתוח.

​

דווקא לאור מורכבת המצבים הקליניים שעידן הטיפולים האימונותורפיים והטיפולים מכווני המטרה מאפשר לנו, תודות ליעילות הטיפולים, יש משמעות יתירה לדיוק התשובה הפתולוגית מהניתוח והתאמתה לפרוטוקולים הפתולוגיים שהוגדרו ומתעדכנים ע"י קבוצות המחקר העולמיות שעומדות בחזית המחקר הקליני במלנומה. צוות המלנומה בהדסה התברך בשני דרמטופתולוגים מומחים עם נסיון רב בפתולוגיה של מלנומה על כלל גווניה, בעלי הבנה עמוקה של הביולוגיה של המחלה - ד"ר אלכסנדר מלי וד"ר סטפני בן-שושן. עבודת הצוות ושיתוף הפעולה בין הצוות הכירורגי בניהולו של ד"ר ברכה ובין הצוות הפתולוגי, לצד כלל צוות המלנומה הרב-תחומי הרחב בהדסה מאפשר דיוק של הדברים ושל תהליך קבלת ההחלטות הנלווה אל ממצאי הפתולוגיה. כל זאת כאשר הדבר העיקרי שעומד לנגד עיניהם של הצוות הוא טובת המטופל ורווחתו.

הבדיקה הפתולוגית מגדירה את היקף המעורבות בבלוטות, ולאחר טיפול לפני הניתוח מסייעת גם בהערכת התגובה. הממצאים משתלבים בהחלטה על המשך הטיפול.

הטיפול לאחר הניתוח

עם קבלת הפתולוגיה מחברים בין המצב לפני הטיפול, מהלך הניתוח והתגובה ברקמה. הצוות הרב-תחומי הרחב דן בצורך בטיפול משלים, בסוג הטיפול ובתוכנית המעקב. האפשרויות עשויות לכלול אימונותרפיה, טיפול מכוון מטרה במטופלים עם מוטציה מתאימה או מעקב בלבד, לפי המסלול שנבחר והנתונים האישיים. לעיתים ובמקרים נבחרים, ובאופן ייחודי לצוות בהדסה עין-כרם, גם נבחנת האפשרות לייצור חיסון אוטולוגי אישי עבור המטופל. (סקירת אפשרויות הטיפול של מכון המלנומה באוסטרליה)

​

קרינה לאזור הבלוטות נשקלת במצבים נבחרים של סיכון לחזרה מקומית, למשל לפי היקף המעורבות, החדירה לרקמות סמוכות או אפשרות הכריתה. במחקר אקראי שנערך לפני עידן הטיפול המערכתי המודרני, קרינה לאחר דיסקציה הפחיתה חזרה באזור הבלוטות אך לא הראתה יתרון בהישרדות הכוללת, והייתה כרוכה בתחלואה. לכן ההחלטה כיום מותאמת למקרה וליתר הטיפול. (מחקר הקרינה לאחר דיסקציה במעקב של שש שנים)

​

המעקב ממשיך גם כאשר הניתוח השיג כריתה מלאה או תגובה פתולוגית טובה. הוא כולל בדיקה קלינית, מעקב עור ובדיקות הדמיה לפי השלב ותוכנית הצוות. המטרה היא לזהות חזרה או בעיה בהחלמה בזמן ולשמור על רצף טיפולי.

ניסיון ייעודי במלנומה ויכולת להתמודד עם ניתוחים מורכבים

את הכשרות הייעודית בכירורגיה אונקולוגית של מלנומה, סרקומה וגידולים נדירים רכש ד"ר ברכה במרכז הסרטן פיטר מקאלום במלבורן. כמו כן השתלם בהמשך גם במרכז מופיט בארצות הברית בטיפולים אזוריים לגפה. כיום ד"ר ברכה הוא כירורג אונקולוגי בכיר בהדסה עין כרם, מנהל את שירות ניתוחי המלנומה, סרקומות וגידולי עור נדירים בהדסה, ומשלב ניתוחי מלנומה עם עבודה במסגרת צוות מלנומה רב־תחומי רחב ומוביל. (ההכשרה והניסיון שלי באתר הדסה)

​

פעילותו של ד"ר ברכה כוללת את רצף הטיפול הכירורגי במלנומה: כריתה רחבה של הגידול, ביופסיית בלוטת זקיף, דיסקציות בלוטות במספר אזורים אנטומיים, שחזורים וניתוחים במצבים נבחרים של מחלה חוזרת וגרורתית. ראייה זו חשובה כשצריך לתכנן כמה מרכיבי טיפול יחד או להתמודד עם מחלה לאחר פעולות קודמות.

​

בניתוחי הבלוטות ד"ר ברכה משלב ניסיון בדיסקציות עמוקות וברמות גבוהות בבית השחי, ניתוחי מפשעה ואגן, גישה רובוטית לאגן במטופלים מתאימים, ניתוחי צוואר וניתוחים לאחר אימונותרפיה. כל אפשרות נבחנת לפי התרומה הצפויה למטופל ולמטרת הטיפול.

חלק מרכזי בעבודתו הוא התיאום עם אונקולוגים (גם כאשר מדובר באונקולוגים מבתי חולים אחרים, ע"פ רצונו של המטופל), מומחי הדמיה, פתולוגים וצוותי שיקום, ועם מנתחים מתחומים נוספים כשנדרש. עבור המטופל, המשמעות היא תוכנית כירורגית שמשתלבת בטיפול במלנומה כולה, וכתובת אישית ברורה גם לאחר השחרור. 

מתי כדאי לפנות לחוות דעת נוספת

אפשר לפנות אל ד"ר ברכה כאשר אובחנה מלנומה בבלוטות הלימפה, כשיש התלבטות בין ניתוח לטיפול לפניו, כשנשקלת הרחבת הניתוח מהמפשעה לאגן, או כאשר רוצים לבחון התאמה לגישה רובוטית. חוות דעת נוספת יכולה להועיל גם לאחר ניתוח קודם, בחזרה אזורית, לאחר תגובה לאימונותרפיה או כאשר קיימת מחלוקת לגבי היקף הפעולה.

​

לקראת הפגישה מומלץ להעביר את התשובה הפתולוגית, דוחות הניתוחים הקודמים, סיכומי הטיפול האונקולוגי ותאריכי הטיפולים, פענוחי ההדמיה ואת התמונות עצמן. אם בוצע מיפוי בלוטת זקיף, כדאי לצרף גם אותו. כך ניתן להתמקד בהחלטות הרלוונטיות ולצמצם השלמות שאפשר היה לבצע מראש.

​

לתיאום הערכה של ניתוח בלוטות לימפה או חוות דעת נוספת

ד"ר מני ברכה - כירורג אונקולוגי בכיר, מומחה לניתוחי מלנומה לסוגיהם, לרבות הסרת מלנומה וכריתה רחבה, ביופסיית בלוטת זקיף, כריתת בלוטות נרחבת ושחזורי רקמה מתקדמים גם באזור ראש-צוואר.

שאלות ותשובות

האם בלוטת זקיף חיובית מחייבת דיסקציה?

בדרך כלל לא. כיום לא מבצעים כריתה משלימה שגרתית רק בשל מוקד מיקרוסקופי בבלוטת הזקיף. נדרשת תוכנית מעקב והערכה של הצורך בטיפול משלים. מחלה מאקרוסקופית בבלוטות היא מצב אחר, הדורש תכנון מתאים.

האם אפשר להבריא ממלנומה שהתפשטה לבלוטות?

כן, כאשר מדובר במחלה אזורית ניתן לעיתים קרובות לטפל בכוונת ריפוי. הסיכוי האישי תלוי בהיקף המחלה, במאפייניה ובתגובה לטיפול. טיפול משולב ומעקב הם חלק מהדרך גם לאחר כריתה מלאה.

למה לא להוציא רק את הבלוטה הגדולה?

לעיתים המחלה מערבת גם בלוטות נוספות או את הרקמה שביניהן. בדיסקציה טיפולית נבחרים גבולות כריתה בהתאם לאגן ולפיזור המחלה. כריתה של בלוטת אינדקס בלבד לאחר טיפול מקדים היא גישה אחרת, הנבחנת במסגרת מחקר והערכה פרטנית.

אם הבלוטה נעלמה בפט סיטי האם עדיין צריך ניתוח?

תגובה בהדמיה היא מידע חשוב, אבל אינה שוות ערך לבדיקה פתולוגית. ההחלטה על הניתוח ועל היקפו מתייחסת לתוכנית המקורית, לתגובה לטיפול ולראיות המתאימות למצב. אין להפסיק תוכנית טיפול רק על סמך היעלמות קליטה.

האם ניתוח רובוטי מתאים לכל מי שיש לו בלוטות באגן?

לא. ההתאמה תלויה במיקום ובגודל הבלוטות, ביחסן לכלי דם ואיברים, בניתוחים קודמים וביכולת להשלים כריתה בטוחה. לעיתים נכון יותר לבחור בגישה פתוחה. גם בגישה רובוטית ייתכן צורך לשנות את דרך הניתוח לפי הממצאים. ניתן יהיה לדון על הדברים בפגישה עם ד"ר ברכה במרפאתו, אך חשוב לזכור כי מטרת הניתוח העיקרית היא מתן מענה מלא לצורך האונקולוגי תוך שמירה על בטיחות המטופל ורווחתו בכל הקשור לתפקוד והחלמה. הטכניקה הניתוחית צריכה לשרת את המטרות הנ"ל, ולא להיפך.

האם ניתוח במפשעה מחייב גם ניתוח באגן?

לא באופן אוטומטי. אלו שני אזורים שונים, והצורך לנתח את שניהם נבחן לפי היקף המחלה והממצאים. בחלק מהמטופלים נדרשת דיסקציה משולבת, ובאחרים אפשר להסתפק באזור אחד. לציין כי ד"ר ברכה מקפיד ומיומן בהוצאה ממוקדת של בלוטה ייחודית שנקראת "הבלוטה ע"ש קלוקה" במהלך ניתוח לכריתת בלוטות במפשעה. זו בלוטה שמסתתרת בתוך התעלה שמלווה את הכלי הדם שמגיעים מהאגן אל הרגל, ומשמשת כמעין גשר לימפטי בין צבר הבלוטות שבמפשעה לצבר הבלוטות האגניות. את הבלוטה הזו ד"ר ברכה מקפיד לשלוח להערכה פתולוגית כממצא נפרד, ויש ערך למידע שמתקבל מבלוטה זו. בפגישה עם ד"ר ברכה ניתן לשוחח על הדברים לעומק ולהרחיב בנושא.

האם הוצאת הבלוטות מחלישה את מערכת החיסון?

כריתה של קבוצת בלוטות אזורית בדרך כלל אינה גורמת לכשל חיסוני כללי. הגוף ממשיך להסתמך על מערכת חיסון ולימפה רחבה. השפעה מרכזית של הניתוח היא על הניקוז המקומי, ולכן עוקבים אחר בצקת ובעיות באזור המנותח.

 

אלמנט חשוב שנאמר מתוך נסיונו של ד"ר ברכה, וכמעט שלא עוסקים בו, הוא המלצה להמשך הדרך מזווית אחרת לחלוטין - לאחר דיסקציה/כריתה נרחבת של בלוטות לימפה מבית השחי בצד אחד וגם לאחר כריתה של בלוטת זקיף בלבד מבית השחי, כדאי להמנע בעתיד מביצוע חיסונים באותה הזרוע. הנימוק לכך הוא לא בגלל שינויים במערכת החיסון של הגפה, אלא דווקא מתוך ראיית פני העתיד והנסיון שנצבר בנושא - לעיתים, לאחר מתן חיסון כזה או אחר, ישנה תגובה חיסונית מקומית שמביאה להגדלה של בלוטות לימפה אזוריות. מתן של חיסון ביד שהייתה בה מלנומה, יכולה להוביל להופעת מלאות/נפיחות/גוש באותו בית השחי, ולגרור בירור נרחב במחשבה על חזרת מחלה בשל הרקע הרפואי. בתקופת חיסוני ה- COVID תוארו בספרות הרפואית גם מקרים רבים של אנשים שעברו ביופסיות ואפילו ניתוחים מיותרים, בשל ביצוע חיסון שגרם להופעת בלוטה מוגדלת באותו צד שבעבר הייתה בו מחלה דוגמת מלנומה או סרטן שד. מומלץ להפנות את תשומת ליבו של הרופא שמפנה לביצוע חיסון לרקע הרפואי והאנטומיה, ולהזכיר גם לאח/ות שמבצעים את החיסון להזריק את החיסון בצד הנגדי.

האם מותר למדוד לחץ דם או לקחת בדיקות מהיד שבה הוסרו בלוטות לימפה מבית השחי?

כן, בדרך כלל. כאשר אין לימפאדמה — בצקת לימפתית של הזרוע — עצם כריתת בלוטות הלימפה בבית השחי אינה סיבה לאסור מדידת לחץ דם או לקיחת דם מאותה יד. בעבר נהגו להמליץ על הימנעות גורפת מפעולות אלה, לעיתים לכל החיים, מתוך חשש שיגרמו לנפיחות. הראיות שהצטברו אינן מצדיקות איסור כזה. הנושא נדון גם במאמר של ד״ר היידן סנואו ועמיתיו ממרכז הסרטן פיטר מקאלום, שהצביע על הבסיס המדעי המוגבל להגבלות המסורתיות (Snow ועמיתיו, 2018).

​

במחקר מעקב פרוספקטיבי שכלל 632 מטופלות ו־3,041 מדידות של נפח הזרוע, לא נמצא קשר מובהק בין לקיחת דם או מדידת לחץ דם בצד המנותח לבין עלייה בנפח הזרוע לאחר התאמה לגורמי סיכון אחרים. גם בניתוח נפרד של המטופלות שעברו דיסקציה אקסילרית לא נמצא קשר כזה. מחקר נוסף, שכלל 7,896 החדרות עירוי ב־3,724 מטופלים לאחר ניתוחי סרטן השד, לא מצא הבדל מובהק בשיעור הסיבוכים בין הצד המנותח לצד השני (Ferguson ועמיתיו, 2016; Naranjo ועמיתיו, 2021).

​

בהתאם לכך, הנחיות איגוד המרדימים האוסטרלי והניו־זילנדי מאפשרות מדידת לחץ דם וגישה ורידית בזרוע בצד הניתוח בהיעדר לימפאדמה. ההנחיות מתייחסות לכריתת בלוטות בבית השחי גם במלנומה, אף שעיקר המחקרים נערכו במטופלות עם סרטן השד. אין צורך להתעקש על דקירות חוזרות ביד השנייה או על גישה חלופית מסורבלת רק בגלל היסטוריה של כריתת בלוטות (הנחיות ANZCA, נספח 1 במסמך PG18).

​

אם כבר קיימת לימפאדמה, נדרשת התאמה אישית, ובדרך כלל עדיף להשתמש בזרוע השנייה כשאפשר. בכל לקיחת דם יש להקפיד על חיטוי וטכניקה נכונה ולצמצם ניסיונות דקירה מיותרים. הבחירה צריכה להתבסס על מצב הזרוע, איכות הוורידים והצורך הרפואי (הנחיות Association of Anaesthetists לגישה ורידית, 2025).

כמה זמן נשארים עם נקז?

לעיתים כמה ימים ולעיתים מספר שבועות. הדבר תלוי באזור ובהיקף הניתוח ובכמות ואופי ההפרשה. לאחר הניתוח תקבלו הדרכה מסודרת לטיפול ולרישום תפוקת הנקז, והוצאתו נקבעת בביקורת בהתאם למהלך. לאחר השחרור, כאשר עולות שאלות לגבי ניהול הנקז, ניתן ליצור קשר ישיר ובלתי-אמצעי עם ד"ר ברכה, שמלווה אתכם גם בתהליך ההחלמה בכדי לתת מענה לצרכי מטופליו. המטרה היא לאפשר למטופל להשתחרר לביתו מוקדם יותר מהצפוי, תוך השענות על הקשר האישי עם ד"ר ברכה.

האם נפיחות אחרי הניתוח פירושה לימפאדמה קבועה?

לא בהכרח. נפיחות מוקדמת יכולה להיות קשורה להחלמה, לסרומה או לסיבות אחרות. לעיתים כחלק מהתהליך הדלקתי הטבעי שעומד בבסיס יכולתו של הגוף להחלים מניתוח ולרפא את הרקמות שנותחו, יכולה להופיע נפיחות משנית חולפת. יש לבדוק ולהתייחס לנפיחות מתמשכת, מתגברת או חדשה, כדי לזהות את הסיבה ולהתאים טיפול. נפיחות פתאומית המלווה בכאב דורשת בדיקה בהקדם.

מתי חוזרים לעבודה ולפעילות גופנית?

אין מועד אחיד. עבודה משרדית, נהיגה ועבודה פיזית מציבות דרישות שונות. החזרה מותאמת לכאב, לטווח התנועה, לפצע ולנקזים. פעילות נבנית בהדרגה, עם הנחיות אישיות במקום מנוחה ממושכת ללא צורך. הדברים יעלו בהרחבה במהלך הפגישה עם ד"ר ברכה במרפאתו לפני הניתוח, ובהנחיות הפרטניות והאישיות שייתנו טרם השחרור לאחר הניתוח.

האם אפשר לנתח שוב אזור שכבר נותח?

לעיתים כן. ניתוח חוזר מחייב הערכה של הצלקות, מיקום המחלה והיחס למבנים חשובים. ד"ר ברכה מבצע ניתוחים חוזרים במצבים מתאימים, לאחר בחינת התועלת הצפויה והתכנון עם יתר הצוות. יש לו נסיון רב גם בסיטואציות בהן בוצע נסיון לכריתת בלוטות קודם, שהיה תת-אופטימלי ועם עדות הדמייתית למחלה שארית כבר לאחר הניתוח. בנוסף, ד"ר ברכה מקבל פעמים רבות מטופלים שעבורם בוצע נסיון ניתוחי להוצאת בלוטה מסויימת, כשהתברר בדיעבד שנכרתה בניתוח בלוטה אחרת ולא זו שהייתה כוונה לכרות. ניתן להגיע לייעוץ במרפאתו של ד"ר ברכה בכל אחת מסיטואציות מורכבות אלו לייעוץ והערכה.

מה עושים כשנמצאה מלנומה בבלוטה אבל לא נמצא נגע בעור?

קיים מצב שמוכר היטב לכל מי שבקיא בטיפול במלנומה שמכונה מלנומה ממקור ראשוני לא ידוע (Melanoma with Unknown Primary). בסיטואציה זו משלימים בדיקת עור מלאה ובירור מותאם, אך היעדר נגע מזוהה אינו שולל טיפול בכוונת ריפוי כאשר המחלה אזורית. ההחלטה נשענת על הפתולוגיה ועל היקף המחלה שאובחן. (התייחסות למלנומה ממקור לא ידוע בהגדרת שלב המחלה) במקרים רבים, מדובר במלנומה שאכן התחילה בנגע עורי שהמטופל לא מודע לקיומו, והנגע עצמו עבר רגרסיה מלאה (העלמות שככה"נ מתווכת ע"י מערכת החיסון של המטופל) אך נותרה או הופיעה מאוחר יותר מחלה אזורית בבלוטות הלימפה. יש השערות שהועלו במחקרים שונים כי לתרחיש זה דווקא פרוגנוזה מעודדת, אך אין מדובר בכלל גורף.

האם תמיד צריך טיפול תרופתי נוסף אחרי הניתוח?

לא תמיד. ההחלטה תלויה בסיכון לחזרה, בטיפול שניתן לפני הניתוח, בתגובה הפתולוגית ובנתונים נוספים. בחלק מהמסלולים אפשר להימנע מטיפול משלים לאחר תגובה משמעותית, ובאחרים הוא מרכיב חשוב בתוכנית. דווקא בעידן בו אנו נוקטים בגישה טיפולית נאואדג'ובנטית (טיפול אימונותרפי שניתן לפני ניתוח לכריתת בלוטות, כאשר ישנה עדות לגרורות בבלוטות לימפה אזוריות), יש חשיבות גבוהה מתמיד הן לטכניקה הניתוחית והיכולת לבצע כריתה הולמת של בלוטות הלימפה האזוריות, והן ליכולת הפתולוגית להעריך במדויק את מידת התגובה לטיפול. אלמנטים אלו עומדים בבסיס הדיון שמתקיים לגבי המשך טיפול לאחר הניתוח.

האם אפשר לפנות גם אם האבחון והטיפול התחילו בבית חולים אחר?

כן, בהחלט. ד"ר ברכה  מקבל מטופלים מכל הארץ לייעוץ (וגם מטופלים מחו"ל שמגיעים ארצה לצורך טיפול ע"י ד"ר ברכה), לחוות דעת נוספת ולתכנון ניתוח, גם לאחר בירור, ניתוח או טיפול תרופתי במרכז אחר. כדאי להעביר מראש את החומר הרפואי כדי שניתן יהיה להעריך את מלוא התמונה.

תכנון אישי לניתוח בלוטות לימפה במלנומה

ד"ר ברכה הוא מנתח מלנומה מוסמך, משמש ככירורג אונקולוגי בכיר ומנהל שירות ניתוחי מלנומה וסרקומה בהדסה עין-כרם. מייעץ למטופלים מכלל הארץ והעולם, מכל קופות החולים וחברות הביטוח.

ההחלטה על ניתוח בלוטות מחייבת שילוב של שיקול דעת אונקולוגי, ניסיון אנטומי ויכולת לבצע את הפעולה הנדרשת. בפגישה נבחן יחד את האבחנה, סדר הטיפולים, היקף הכריתה, האפשרויות הניתוחיות וההחלמה הצפויה, כדי לבנות תוכנית ברורה שמתאימה למצבכם.

​

לקביעת ייעוץ עם ד״ר מני ברכה

לעמוד ניתוחי מלנומה | לביופסיית בלוטת זקיף | לכריתה רחבה של מלנומה

 

 

*המידע בעמוד נועד להסביר את האפשרויות ואינו מחליף הערכה רפואית אישית. בחירת הטיפול תלויה בנתונים הקליניים, בפתולוגיה ובהדמיה.

1.jpg

צרו עמנו קשר

טלפון ראשי לקביעת תור

052-5248880

​

במקרים דחופים
ניתן ליצור קשר בוואטסאפ ל-
052-5248880

אימייל

כתובת

בי"ח הדסה-עין כרם, ירושלים

הדסה מדיקל, בית גיבור ספורט, דרך מנחם בגין 7, רמת גן

עובד בהסדר מלא מול כל קופות החולים וכלל חברות הביטוח

השאירו פנייה ונחזור אליכם בהקדם

תודה על פנייתכם.

ניצור עמכם קשר בהקדם

bottom of page