top of page

ניתוחי מלנומה גרורתית

כריתת גרורות ושילוב ניתוח עם אימונותרפיה וטיפולים מקומיים תוך שימור תפקוד ושחזור מתקדם

​

ד״ר מני ברכה | כירורג אונקולוגי בכיר | מנהל שירות ניתוחי מלנומה, סרקומות וגידולי עור נדירים בהדסה עין כרם

צוות כירורגי בחדר ניתוח מתקדם, מול מסך הדמיית בטן ובשדה ניתוח מכוסה.

ניתוחי מלנומה גרורתית יכולים להשתלב בטיפול גם כאשר המלנומה חזרה או התפשטה. במטופלים נבחרים אפשר לנתח בכוונה לריפוי או להשגת שליטה ממושכת במחלה. במצבים אחרים המטרה היא להסיר גרורה עמידה, לטפל בכאב, בדימום או בחסימה, לשמור על תפקוד הגפה, או להשיג רקמה לטיפול מותאם. ההחלטה מבוססת על מצב המחלה בכל הגוף, התגובה לטיפול והתועלת הצפויה מהפעולה. (הנחיות ‎ESMO‎ למלנומה, ‎2025‎; כריתת גרורות לאחר אימונותרפיה, ‎2020‎)

​

מלנומה גרורתית עוסקת הן בגרורות מרוחקות בשלב ‎4‎ והן בגרורות אין־טרנזיט (In Transit Metastasis). כשיש גרורות אין-טרנזיט ללא פיזור מרוחק אחר המחלה מסווגת כשלב ‎3‎. בשני המצבים עשוי להיות מקום לכירורגיה, אך מטרות הטיפול והאפשרויות אינן זהות. (סיווג מלנומה לפי ‎AJCC‎)

​

בעידן האימונותרפיה, ההחלטה על ניתוח היא החלטה שמתעדכנת לאורך הדרך. מחלה שלא התאימה לניתוח בתחילת הטיפול עשויה להשתנות: מוקדים יכולים להיעלם, אחרים להצטמצם, ולעיתים נשארת מחלה מוגבלת שניתן לטפל בה באופן מקומי. לכן, כאשר התגובה לטיפול משנה את התמונה, חשוב לבחון מחדש גם את האפשרויות הכירורגיות. (כריתת גרורות לאחר אימונותרפיה, ‎2020‎; תוצאות כריתת גרורות בשני מרכזים, ‎2025‎)

​

ככירורג אונקולוגי בכיר בהדסה עין כרם, ד"ר ברכה משלב כריתת גרורות וניתוחי מלנומה מורכבים עם שחזורים מתקדמים וטיפולים אזוריים בגפה בשיטות ‎ILI‎ ו־ ILP‎. ניסיונו כולל גם כריתות לפרוסקופיות של גרורות מלנומה בכבד, לרבות ממקור אובאלי ומוקוזלי, תוך התאמת היקף הכריתה, שימור רקמת כבד ותיאום הניתוח עם התוכנית האונקולוגית. בתוך צוות המלנומה הוא מביא את ההערכה הכירורגית אל הדיון האונקולוגי: איזה מוקד נכון להסיר, מה אפשר לשמר, מתי לבצע את הניתוח וכיצד הוא ישתלב בהמשך הטיפול. התכנון מתחיל לפני חדר הניתוח ונמשך עד לקבלת הפתולוגיה, ההחלמה וההחלטה על הצעד הבא.

​

לפנייה להערכה כירורגית ולחוות דעת נוספת במלנומה גרורתית:

יצירת קשר עם ד״ר מני ברכה

 

ייעוץ בירושלים וברמת גן וקבלת מטופלים מכל הארץ, גם במהלך טיפול אונקולוגי במרכז אחר.

גרורות מרוחקות וגרורות אין טרנזיט הן מצבים שונים

מלנומה בשלב ‎4‎ היא מלנומה שהתפשטה לאתרים מרוחקים. אלה יכולים להיות עור ותת־עור מרוחקים, בלוטות לימפה שאינן אזוריות, ריאות, כבד, מערכת העיכול, עצמות או מוח. גם גרורה מרוחקת יחידה יכולה להגדיר שלב ‎4‎; השלב אינו מלמד לבדו כמה מוקדים קיימים או אם אפשר להסירם. (סיווג מלנומה לפי ‎AJCC‎)

​

גרורות אין־טרנזיט הן מוקדי מלנומה בעור או בתת־העור לאורך מסלולי הניקוז הלימפתי שבין הגידול המקורי לבלוטות האזוריות. כשאין גרורות מרוחקות, הן נחשבות מחלה אזורית בשלב ‎3‎, גם אם קיימים נגעים רבים. הן נידונות בעמוד זה משום שהטיפול בהן מחייב לעיתים אותו חיבור בין אונקולוגיה, כירורגיה, שחזור וטיפול אזורי בגפה. (סיווג מלנומה לפי ‎AJCC‎)

​

העמוד עוסק בכירורגיה של מלנומה גרורתית ממקור עורי, וכולל התייחסות ייעודית לכריתת גרורות כבדיות ממלנומה אובאלית ומוקוזלית. בין סוגי המלנומה קיימים הבדלים ביולוגיים ובתגובה לטיפול, ולכן ההתאמה לניתוח ושילובו עם טיפול אונקולוגי נקבעים לפי מקור הגידול ומאפייני המחלה. (הנחיות ‎ESMO‎ למלנומה, ‎2025‎; ההנחיות האירופיות לטיפול במלנומה, ‎2025‎)

​

לציין כי בעמוד זה לא תהיה התייחסות לגרורות בבלוטות הלימפה, עליהן אפשר לקרוא בעמוד היעודי לכך באתר - לחצו כאן.

איור רפואי של שתי דמויות: באחת מוקדי מלנומה לאורך המסלול הלימפתי ברגל, ובשנייה גרורה מרוחקת בכבד.

כיצד האימונותרפיה שינתה את מקומו של הניתוח

אימונותרפיה יכולה להביא לתגובות עמוקות וממושכות גם במלנומה מתקדמת. המעקב לעשר שנים במחקר ‎CheckMate 067‎ הדגים שליטה ארוכת טווח והישרדות ממושכת בחלק מהמטופלים. זו עדות להשפעת הטיפול התרופתי; המחקר לא נועד להוכיח את התועלת שבהוספת ניתוח. (מעקב עשר שנים במחקר ‎CheckMate 067‎)

​

על הרקע הזה, הצוות המטפל עשוי לפגוש כמה מצבים שונים:

מספר מוגבל של גרורות מלכתחילה

איור אנכי המשלב תאי חיסון סביב צבר תאי גידול, ובחלקו התחתון ידיים בכפפות המחזיקות כלים כירורגיים.

בסיטואציה זו השאלה הניתוחית המרכזית תהיה האם אפשר לטפל בכל מוקדי המחלה, ובאיזה סדר לשלב טיפול מערכתי וניתוח. אם הטיפול ניתן לפני הניתוח, נעריך גם את התגובה לטיפול, קלינית והדמייתית, בטרם נקבל החלטה על הניתוח והיקפו.

תגובה טובה לטיפול עם שארית מוגבלת

במקרה זה השאלה היא האם השארית מחלה מכילה גידול חי, והאם הסרתה יכולה להביא למצב ללא עדות למחלה. כך שלניתוח במתאר זה יכול להיות תפקיד אבחנתי חשוב, שאולי יתרום להחלטות הטיפוליות בהמשך.

גרורה שגורמת לכאב, דימום, חסימה או פגיעה בתפקוד

דווקא בעידן האימונותרפיה, הטיפולים מוכווני המטרה והטיפולים התאיים (Adoptive Cell Therapy), לגרורה סימפטומטית במיוחד יכולות להיות השלכות מעבר לתסמינים עצמם, כמו חוסר יכולת לקבל טיפול שעשוי להיות מציל חיים בשל אותם תסמינים. אל כך נוסיף את הרצון למנוע ממטופל סבל, להקל ולשפר איכות חיים ככל הניתן, גם כשהניתוח עצמו לא מוגדר כניתוח שנעשה מתוך כוונת ריפוי. לעיתים לסיטואציות אלו משמעות רבה, ועל כן נשקול ניתוח במקרים המתאימים, שהיקפו נגזר מהגדרת מטרת הניתוח.

גרורה ב״אתר מקלט״ — כאשר מוקד מסוים מגיב פחות לאימונותרפיה

לעיתים האימונותרפיה מצליחה לשלוט במרבית המחלה, אך גרורה במיקום מסוים ממשיכה לגדול. בחלק מהמקרים עשויה להיות לכך משמעות הקשורה לסביבת הרקמה שבה נמצאת הגרורה. בלוטת יותרת הכליה — האדרנל — היא דוגמה לאתר שנחקר כ״אתר מקלט״ אפשרי, שבו תוארה עמידות יחסית לאימונותרפיה גם כאשר מוקדים אחרים מגיבים לטיפול. אין פירוש הדבר שכל גרורה באדרנל תהיה עמידה, אך זהו דפוס שחשוב לזהות (מחקר על תגובת גרורות באדרנל לאימונותרפיה, 2021).

​

כאשר ההתקדמות מוגבלת לגרורה כזו ושאר המחלה נשלטת, יש מקום לבחון כריתה של המוקד העמיד כחלק מתוכנית הטיפול הכוללת. ההחלטה נשענת על האפשרות לכריתה מלאה, היקף המחלה בשאר הגוף, קצב התקדמותה, הסיכון הניתוחי וחלופות לטיפול מקומי, ומתקבלת בשיתוף האונקולוג והכירורג האונקולוגי (מחקר על כריתת גרורות באדרנל במלנומה, 2023).

​

להערכה הכירורגית יש חשיבות גם מבחינת התזמון: גדילה של גרורה סמוך לכלי דם או לאיברים חיוניים עלולה להקשות בהמשך על כריתתה. לכן מוקד שמתקדם למרות תגובה טובה בשאר הגוף מצדיק דיון מחודש — גם אם בתחילת הדרך לא תוכנן ניתוח (סדרת מקרים על האדרנל כאתר מקלט והחשיבות של הפניה כירורגית מוקדמת, 2018).

הקביעה שהמחלה אינה נתיחה בנקודת זמן מסוימת צריכה להיבחן מחדש כאשר יש שינוי משמעותי בתגובה לטיפול, בפיזור המחלה או במצב המטופל. שינוי כזה אינו מבטיח שניתוח יתאים, אך הוא עשוי לשנות את האפשרויות שראוי לדון בהן. סדרות ניתוחיות בעידן האימונותרפיה תומכות בבחינה הזאת, במיוחד לאחר תגובה מערכתית טובה או בהתקדמות מוגבלת. (כריתת גרורות לאחר אימונותרפיה, ‎2020‎; תוצאות כריתת גרורות בשני מרכזים, ‎2025‎)

מחלה אוליגומטסטטית והתקדמות מוגבלת בזמן טיפול

מחלה אוליגומטסטטית היא מחלה גרורתית בעלת היקף מוגבל, שבה ניתן לשקול טיפול מקומי בכל המוקדים הרלוונטיים. אין במלנומה מספר אחיד של גרורות שמכריע לבדו את ההחלטה: המיקום, קצב השינוי, המחלה שהייתה בעבר והיכולת להשיג שליטה מלאה חשובים לא פחות ממספר הנגעים. (הנחיות ‎ESMO‎ למלנומה, ‎2025‎)

​

כאשר לאחר טיפול נותרו מוקדים מעטים, חשוב לזכור גם את פיזור המחלה המקורי. היעלמות מוקדים בהדמיה אינה מוחקת את הסיכון למחלה מיקרוסקופית. לכן בוחנים את רצף הבדיקות ואת משך התגובה, ומחליטים יחד אם נכון לנתח, להמשיך טיפול, לבצע ביופסיה או לבחור טיפול מקומי אחר. (תוצאות כריתת גרורות בשני מרכזים, ‎2025‎; בדיקת שאריות לאחר אימונותרפיה, ‎2023‎)

​

התקדמות מוגבלת, המכונה אוליגופרוגרסיה, מתארת מצב שבו מוקד אחד או מוקדים מעטים גדלים בעוד יתר המחלה יציבה או מגיבה. במטופלים נבחרים ניתן לשקול כריתה, קרינה ממוקדת או אבלציה של המוקד העמיד. המטרה יכולה להיות שליטה בו תוך שימור התועלת של הטיפול המערכתי; ההחלטה אם להמשיך את אותו טיפול מתקבלת עם האונקולוג. (טיפול מקומי בהתקדמות מוגבלת, ‎2019‎; כריתת גרורות לאחר טיפול תאי, ‎2026‎)

​

במחקר על טיפול מקומי לאחר מעכבי נקודות בקרה חיסוניות נמצא שהתקדמות במוקדים קיימים הייתה קשורה לתוצאות טובות יותר מהופעה של גרורות חדשות. זהו שיקול בבחירת מטופלים, ולא כלל שמחליף הערכה אישית. (טיפול מקומי בהתקדמות מוגבלת, ‎2019‎)

מה הופך מחלה לנתיחה

במסגרת הערכתו של ד"ר ברכה לקראת ניתוח, תבחן בנפרד היכולת להסיר את הגידול ואת המשמעות של הסרתו עבור המטופל. גרורה יכולה להיות נגישה מבחינה טכנית, אך כריתתה לא תתרום די אם המחלה מתקדמת במהירות במקומות אחרים. מנגד, מוקד עמוק או קרוב למבנים חשובים יכול להצדיק תכנון מורכב כאשר יתר המחלה נשלטת ויש מטרה טיפולית ברורה. הבחירה במטופלים היא מרכיב מרכזי בתוצאות שמתוארות בסדרות הניתוחיות. (כריתת גרורות לאחר אימונותרפיה, ‎2020‎; תוצאות כריתת גרורות בשני מרכזים, ‎2025‎)

שלושה אנשי צוות רפואי דנים בהדמיית בטן על מסך גדול ומתכננים יחד את המשך הטיפול.

בפגישת ההערכה הראשונית, ד"ר ברכה יבקש לענות על כמה שאלות מעשיות:

​

מה מצב המחלה בכל הגוף? בוחנים את ההדמיה העדכנית לצד הבדיקות הקודמות, את משך התגובה ואת הופעתם של מוקדים חדשים. ממצא בודד בפענוח האחרון הוא רק חלק מהתמונה.

 

מה ישתנה בעקבות הניתוח? הגעה למצב ללא מחלה נראית, שליטה במוקד עמיד, פתרון של דימום או השגת רקמה לטיפול הם יעדים שונים. כל יעד מחייב בחירה שונה של הנגע ושל היקף הפעולה.

 

מה תהיה ההשפעה על התפקוד? יש להביא בחשבון את הקרבה לעצבים, לכלי דם, למפרקים ולאיברים חיוניים, ואת אפשרויות השחזור. גודל הגרורה לבדו אינו קובע את מורכבות הניתוח.

 

כיצד ישתלב הניתוח ברצף הטיפול? נבחנים הטיפול שכבר ניתן, תופעות הלוואי, ההחלמה הצפויה והאפשרויות להמשך. כאשר קיים צורך במומחה כירורגי נוסף, התכנון נעשה במשותף מראש.

מתי אפשר לנתח בכוונה לריפוי

אפשר לשקול ניתוח בכוונה לריפוי כאשר ניתן להסיר או לטפל בכל מוקדי המחלה הידועים, התנהגות המחלה מתאימה לכך, והמחיר הניתוחי מוצדק. לאחר טיפול כזה ניתן לעיתים להגיע למצב ללא עדות למחלה, המכונה NED. גם אז קיים סיכון לחזרה ונדרש מעקב ולעיתים טיפול נוסף. (כריתת גרורות לאחר אימונותרפיה, ‎2020‎; תוצאות מחקר ‎IMMUNED‎, ‎2022‎)

​

ההבחנה בין כוונת הטיפול לבין תוצאתו חשובה: ניתוח בכוונה לריפוי הוא יעד רפואי, ולא הבטחה לריפוי. במחקר שכלל ‎237‎ מטופלים שעברו ניתוח לאחר טיפול במעכבי נקודות בקרה חיסוניות, כריתה שהותירה את המטופל ללא מחלה נראית הייתה קשורה להישרדות טובה יותר, בעיקר כשיתר המחלה הגיבה או כשההתקדמות הייתה מוגבלת. המחקר היה תצפיתי, ולכן אינו מוכיח שהניתוח לבדו גרם להבדל. (כריתת גרורות לאחר אימונותרפיה, ‎2020‎)

​

מחקר מ־‎2025‎ ב־ ‎JAMA Surgery‎ בחן שילוב של ניתוח ואימונותרפיה לפי אתר הגרורות והדגים קשר בין השילוב לתוצאות טובות יותר בקבוצות מסוימות. למחקר היו מגבלות מהותיות, ובהן היעדר הבחנה בין גרורה יחידה למספר גרורות באותו איבר. נתוניו תומכים בבחירה מושכלת ובדיון רב־תחומי, ולא בהמלצה גורפת לנתח. (ניתוחים בעידן האימונותרפיה, ‎JAMA Surgery 2025‎)

​

בפרסום מ־ ‎2026‎ על מטופלים עם התקדמות מוגבלת לאחר טיפול תאי מסוג ‎ACT‎, תוארה שליטה ממושכת בחלק מהמטופלים לאחר כריתת גרורות. מדובר ב־‎30‎ מטופלים שנבחרו לניתוח ובסדרת מעקב ללא הקצאה אקראית; אין להסיק ממנה סיכויי הצלחה אישיים או להחיל את התוצאות על כל סוגי האימונותרפיה. (כריתת גרורות לאחר טיפול תאי, ‎2026‎)

שלושה מצבים שיכולים לשנות את השאלה הניתוחית

רופא בוחן ממצא מסומן בהדמיית בטן המוצגת על מסך.
איור של צבר תאי גידול סגול ובולט, מוקף תאי חיסון בטורקיז ומוקדים קטנים ומטושטשים ברקע.
אישה נעזרת במקל הליכה ובמשענת כיסא כדי להתרומם, ועל השוק חבישה קטנה.

המחלה הצטמצמה ונשאר מוקד אחד

אחרי תגובה טובה לטיפול, ייתכן שבדיקה עדכנית תראה רק שארית מוגבלת. כעת יש שתי שאלות: האם יש בה גידול חי, והאם טיפול בה עשוי להשלים שליטה בכל המחלה הידועה. לעיתים נדרשת דגימה, לעיתים כריתה ולעיתים מעקב. את ההחלטה מקבלים על סמך רצף ההדמיות והתגובה, ולא רק העובדה שנשאר גוש. (תוצאות כריתת גרורות בשני מרכזים, ‎2025‎; בדיקת שאריות לאחר אימונותרפיה, ‎2023‎)

גרורה אחת גדלה בזמן ששאר המחלה מגיבה

מצב כזה עשוי להעיד על עמידות מקומית בתוך תגובה מערכתית טובה. במחקר רב־מרכזי נכללו ‎294‎ מטופלים עם התקדמות בנגע יחיד לאחר שליטה במחלה באימונותרפיה. תוארו תוצאות ממושכות בחלק מהמטופלים שטופלו באסטרטגיות שונות, ובהן טיפול מקומי. המחקר תומך בדיון על טיפול ממוקד, אך אינו מוכיח עדיפות של ניתוח לכל מטופל או מחייב החלפת הטיפול המערכתי. (מחקר רב־מרכזי על התקדמות בגרורה יחידה, ‎2021‎)

המחלה בגפה היא שמגבילה את חיי היום יום

נגעים מרובים ברגל או ביד יכולים לגרום לפצעים, דימום, כאב וקושי בתנועה, גם כאשר המחלה מחוץ לגפה נשלטת. במצב כזה חשוב לבדוק אם כריתה נקודתית תפתור את הבעיה, או שיש צורך בטיפול אזורי שיטפל במספר רב של מוקדים באותה גפה. הדיון כולל גם את משך ההחלמה ואת התפקוד שחשוב למטופל לשמר. (טיפול אזורי בקו ראשון ושני, ‎2025‎; פרפוזיה בגפה בעידן האימונותרפיה, ‎2022‎)

מטרות נוספות לכריתת גרורות

אבחנה והשגת רקמה

לעיתים נדרש בירור של נגע חדש או של שארית לאחר טיפול. דגימת רקמה יכולה להבחין בין גידול חי, נמק, צלקת או תהליך אחר, ולסייע בבדיקות מולקולריות כשיש להן משמעות טיפולית. במטופלים המתאימים, כריתת נגע יכולה לשמש גם להשגת חומר לטיפול תאי או להכנת חיסון אוטולוגי במסגרת מתאימה. מטרת נטילת הרקמה נקבעת מראש. (בדיקת שאריות לאחר אימונותרפיה, ‎2023‎; המחקר האקראי בטיפול ‎TIL‎, ‎2022‎)

הקלה על תסמינים

גרורות עלולות לגרום לדימום, אנמיה, כאב, פצע מפריש, לחץ על מבנים סמוכים או חסימת מעי. ניתוח ממוקד עשוי להקל על תסמינים, ובחלק מהמקרים לאפשר אכילה, ניידות או המשך טיפול אונקולוגי. התועלת הזאת משמעותית גם כאשר אין אפשרות לסלק את המחלה כולה. (תוצאות כריתת גרורות בשני מרכזים, ‎2025‎; כריתת גרורות במעי הדק, ‎2024‎)

טיפול במוקד עמיד

כאשר גרורה מסוימת מתקדמת בזמן ששאר המחלה נשלטת, ניתן לבחון אם הסרתה תשנה באופן משמעותי את מהלך הטיפול. יש לברר גם אם מדובר במלנומה פעילה, אם קיימים מוקדים נוספים שנעלמו מן העין, ומהן החלופות המקומיות והמערכתיות. (טיפול מקומי בהתקדמות מוגבלת, ‎2019‎; בדיקת שאריות לאחר אימונותרפיה, ‎2023‎)

כיצד קובעים את תזמון הניתוח לצד הטיפול האונקולוגי

שני רופאים בוחנים לוח תכנון בטאבלט, כשברקע מסך המציג הדמיית CT של הבטן.

במלנומה מתקדמת, סדר הטיפולים הוא חלק מההחלטה הטיפולית. טיפול לפני ניתוח עשוי לאפשר תגובה חיסונית, לצמצם מחלה ולספק מידע על התנהגותה. מנגד, דימום משמעותי, חסימה או סכנה אחרת עשויים להצדיק טיפול מקומי מוקדם. ההחלטה מתקבלת לפי התמונה הקלינית והמטרה שהוגדרה. (מחקר ‎SWOG S1801‎, ‎2023‎; הנחיות ‎ASCO‎ לטיפול במלנומה, ‎2023‎)

​

במחקר האקראי ‎SWOG S1801‎, שכלל ‎313‎ מטופלים עם מלנומה נתיחה בשלב ‎3‎ או ‎4‎, שיעור ההישרדות ללא אירוע לאחר שנתיים היה ‎72%‎ כשהפמברוליזומאב ניתן לפני הניתוח ואחריו, לעומת ‎49%‎ כשהוא ניתן רק לאחר הניתוח. רוב המשתתפים היו בשלב ‎3‎, ולכן אין לפרש את המספרים כתחזית למטופל עם מחלה גרורתית או כהוכחה לניתוח בכל מחלה שהגיבה. (מחקר ‎SWOG S1801‎, ‎2023‎)

​

מחקר ‎NADINA‎ חיזק את חשיבות האימונותרפיה לפני ניתוח במלנומה נתיחה בשלב ‎3‎. הוא רלוונטי להבנת התיאום בין הטיפולים, אך אינו מחקר על מלנומה בשלב ‎4‎. (מחקר ‎NADINA‎, ‎2024‎)

​

ניתוח מאוחד שפורסם ב־‎Nature Medicine‎ באוקטובר ‎2026‎ כלל ‎1,038‎ מטופלים שקיבלו טיפול טרום־ניתוחי והדגיש את הקשר בין התגובה הפתולוגית לתוצאות ארוכות הטווח. בתת־הקבוצה האוליגומטסטטית שטופלה באימונותרפיה היו רק ‎17‎ מטופלים; הנתונים מבטיחים, אך היקפם מגביל מאוד את המסקנות הספציפיות לשלב ‎4‎. (מחקר ‎INMC‎ על טיפול לפני ניתוח, ‎2026‎)

​

בפועל, ד"ר ברכה בוחן יחד עם הצוות האונקולוגי את התגובה בכל אתרי המחלה, את המועד המתאים להערכה חוזרת, את תופעות הלוואי ואת ההחלמה הצפויה. גם מועד חידוש הטיפול לאחר הניתוח מותאם באופן אישי, לרבות כשנדרש שחזור מורכב.

המתנה לתגובה מחייבת גם תוכנית להערכה חוזרת. כאשר מתחילים טיפול כדי לצמצם מחלה, חשוב להגדיר מה מבקשים להשיג ומתי חוזרים לדון באפשרות לניתוח. כך אפשר לזהות שינוי שעשוי לאפשר פעולה, או לשנות כיוון אם המחלה אינה מגיבה כמצופה.

​

סקירה שיטתית ומטה־אנליזה מ־‎2026‎, שכללה ‎20‎ מחקרים ו־ ‎1,384‎ מטופלים, בחנה את ההיתכנות הניתוחית לאחר אימונותרפיה טרום־ניתוחית. היא מצאה שניתוח נותר אפשרי ברוב המקרים שנבחרו לטיפול, לצד סיכון לרעילות, להתקדמות ולעיכוב או אי־ביצוע ניתוח. מדובר בעיקר במחלה נתיחה בשלב ‎3‎ ובמטופלים נבחרים בשלב ‎4‎, ולכן התוצאות אינן מבטיחות שמחלה שאינה נתיחה תהפוך לנתיחה. (מטה־אנליזה על ניתוח לאחר אימונותרפיה, ‎2026‎)

דיוק ניתוחי מתחיל לפני הכניסה לחדר הניתוח

תכנון כריתת גרורות דורש הסתכלות על רצף ההדמיות, כולל הבדיקות שלפני הטיפול. חשוב להבין אילו מוקדים הגיבו, אילו נותרו ואילו השתנו באופן שונה מהיתר. בהתאם למקרה נעזרים בבדיקות הדמיה שונות - אולטרסאונד, CT, בדיקת PET-CT, לעיתים MRI והדמיות אחרות, כל מקרה לגופו. (הנחיות ‎ESMO‎ למלנומה, ‎2025‎; ההנחיות האירופיות לטיפול במלנומה, ‎2025‎)

​

שארית בהדמיה אינה תמיד שארית של מלנומה חיה. לאחר אימונותרפיה יכולים להישאר פיברוזיס, נמק ותאי דלקת. מחקר פתולוגי מ־‎2023‎ המחיש זאת בנגעים שנותרו יציבים לאורך זמן. כשבירור הרקמה עשוי לשנות את ההחלטה, ניתן לשקול ביופסיה או כריתה ממוקדת; אין להסיק שכל קליטה ב־‎PET‎ מחייבת ניתוח. (בדיקת שאריות לאחר אימונותרפיה, ‎2023‎)

​

תכנון הניתוח המותאם אישית ע"י ד"ר ברכה כולל את היחס של הגידול לעצבים, לכלי דם, לשרירים ולאיברים סמוכים; את האפשרות לכריתה מלאה; ואת אופן סגירת החסר. בהתאם למיקום ניתן להיעזר בהכוונת הדמיה או בגישה זעיר פולשנית. האמצעים נבחרים לפי התרומה שלהם לניתוח המסוים.

בניתוח עצמו יש חשיבות לזיהוי המוקד המתוכנן, לשימור מבנים שאינם מחייבים כריתה ולמסירה מסודרת של הדגימה לפתולוגיה. לאחר טיפול טרום־ניתוחי, בדיקת התכשיר יכולה להעריך גם את שיעור הגידול החי ואת מידת התגובה. זהו חלק מהמידע שמחזירים לדיון על המשך הטיפול. (הערכת תגובה פתולוגית לאחר טיפול, ‎2018‎)

מנתח בוחן מודל תלת־ממדי של כבד עם ממצא מסומן וכלי דם, כשברקע מסך עם הדמיית CT.

איך שואפים לכריתה מלאה תוך שמירה על רקמה בריאה

בכריתת גרורה המטרה האונקולוגית מוגדרת לפי המיקום וההקשר. כאשר מתוכננת כריתה מלאה, מבקשים להסיר את הנגע עם שוליים נקיים ולהשאיר רקמה מתפקדת ככל האפשר. אין כלל אחיד של מספר סנטימטרים המתאים לכל גרורה בכל איבר; כללי הכריתה של המלנומה הראשונית בעור אינם מועתקים אוטומטית לגרורה במעי, בכבד או ברקמה עמוקה. (הנחיות ‎ESMO‎ למלנומה, ‎2025‎; ההנחיות האירופיות לטיפול במלנומה, ‎2025‎)

​

לאחר טיפול תרופתי, אזור צלקתי יכול להקשות על הערכת גבולות המחלה. לכן חשוב לזהות את האתר המקורי, לסמן את הדגימה ואת השוליים ולבקש הערכה פתולוגית שמתאימה לשאלה הקלינית. תגובה פתולוגית מלאה פירושה שלא נמצאו תאי גידול חיים בדגימה שנבדקה; היא אינה מוכיחה כשלעצמה שאין מחלה בשום מקום אחר בגוף. (הערכת תגובה פתולוגית לאחר טיפול, ‎2018‎)

כריתת גרורות תוך שימור תפקוד ושחזור מתקדם

מנתח תומך באמה חבושה ובשורש כף היד, כשכף היד והאצבעות גלויות.

בכריתת גרורות בעור, בתת־העור וברקמות הרכות, ד"ר ברכה מתכנן את הכריתה ואת השחזור יחד. לעיתים ניתן לסגור את הפצע ישירות; במקרים אחרים נדרשים מתלי רקמה מקומיים, שתלי עור בעובי מלא או חלקי, או שחזור נוסף בשיתוף מומחים מתאימים.

​

התכנון מתייחס לכיסוי מבנים חשופים, להגנה על עצבים וכלי דם, לשימור תנועה באזור מפרק ולהפחתת מתח על הפצע. נסיונו הרב בניתוחי מלנומה ובשחזורים במיקומים מורכבים מאפשר להכניס את השיקולים האלה להחלטה כבר בייעוץ, ולדון מראש גם במגבלות ובסיכונים.

​

מטרת השחזור היא לאפשר סגירה עמידה ותפקוד טוב ככל האפשר לצד כריתה אונקולוגית מתאימה. לעיתים צריך לבחור בין חלופות בעלות השלכות שונות על התפקוד, ההחלמה והסיכון לחזרת מחלה. ההחלטה מתקבלת יחד עם המטופל, תוך תיאום המשך הטיפול האונקולוגי.

​

בגפה, למשל, ד"ר ברכה יבדוק כיצד מיקום הצלקת, המתח על העור והקרבה למפרק עשויים להשפיע על הליכה או על שימוש ביד. בכריתה עמוקה יעריך אם אפשר לשמר עצב או כלי דם, או אם נדרש שחזור בשיתוף צוות נוסף. הדיון הזה מאפשר למטופל להבין מראש גם את ההחלמה, את הצורך בחבישות או בשיקום ואת המגבלות האפשריות. השחזור הוא חלק מתכנון הניתוח כבר בתחילתו.

באילו אתרים אפשר לשקול כריתת גרורות

מודלים �תלת־ממדיים של ריאות, כבד, מעי, בלוטות לימפה וחתך עור ורקמות רכות.

בעור וברקמות הרכות ניתן לעיתים להסיר מוקדים נבחרים ולשחזר את החסר באותו ניתוח. בבלוטות לימפה מרוחקות ניתן לשקול ניתוח לפי מפת המחלה והמטרה הטיפולית. מעורבות של בלוטות אזוריות בלבד שייכת למסגרת של שלב ‎3‎, ומפורטת גם בעמוד ניתוחי בלוטות הלימפה. (סיווג מלנומה לפי ‎AJCC‎; ניתוחים בעידן האימונותרפיה, ‎JAMA Surgery 2025‎)

​

במערכת העיכול, ובפרט במעי הדק, ניתן לשקול כריתת גרורה כדי לטפל בדימום, בחסימה או במוקד מוגבל. סדרה מ־‎2024‎ תיארה שילוב של כריתת גרורות במעי וטיפול מערכתי ב־‎15‎ מטופלים; היא מדגימה את האפשרות לשילוב הזה, אך אינה מאפשרת להעריך את תועלת הניתוח לכלל המטופלים. (כריתת גרורות במעי הדק, ‎2024‎)

​

גם בכבד, בריאות, באדרנל או במיקומים עמוקים אחרים אפשר לעיתים לשקול טיפול מקומי במטופלים שנבחרו בקפידה. הבחירה בין ניתוח, קרינה ממוקדת ואבלציה תלויה באנטומיה, במצב המחלה ובסיכון הכרוך בכל אפשרות. (הנחיות ‎ESMO‎ למלנומה, ‎2025‎; ניתוחים בעידן האימונותרפיה, ‎JAMA Surgery 2025‎)

​

גרורות במוח או בעצמות מצריכות דיון עם המומחים הרלוונטיים, ובהם נוירוכירורגיה, אונקולוגיית קרינה ואורתופדיה אונקולוגית. בתכנון הרב־תחומי נקבע מי יבצע כל מרכיב ומהו סדר הטיפולים המתאים. כחלק מהצוות הרב-תחומי בהדסה, חברים גם נוירוכירורגים-אונקולוגיים מנוסים בניתוחי מלנומה תוך-גולגולתיים, התכנון וההחלטות מתקבלות כחלק מהדיון הרחב בצוות. יש חשיבות לניהול רפואי במטופלי מלנומה ע"י צוות רב-תחומי מגוון, מנוסה ומקצועי כדי לתת מענה אפשרי לכלל התרחישים שעלולים לצוץ כחלק מהמעקב ומהלך המחלה (הנחיות לטיפול בגרורות מוחיות, ‎2022‎)

כריתה לפרוסקופית של גרורות מלנומה בכבד

כריתות לפרוסקופיות של גרורות כבדיות הן חלק מעבודתי הכירורגית, ובכלל זה במטופלים עם מלנומה אובאלית, שמקורה בתוך העין, ומלנומה מוקוזלית, שמקורה בריריות. במקרים המתאימים ניתן להסיר את הגרורה דרך מספר חתכים קטנים, תוך תכנון כריתה אונקולוגית ושימור מרבי של רקמת כבד מתפקדת.

​

הבחירה בגישה לפרוסקופית נשענת על מיקום הגרורות, מספרן, קרבתן לכלי דם ולדרכי המרה והיקף הכריתה הנדרש. המטרה היא לשלב גישה זעיר־פולשנית עם כריתה מלאה ובטוחה. לעיתים מתאימה כריתה מוגבלת סביב הגרורה, ולעיתים נדרשת כריתה רחבה יותר. כריתות כבד לפרוסקופיות במלנומה תוארו בסדרות ייעודיות, אך עצם השימוש בלפרוסקופיה אינו מעיד על סיכוי גבוה יותר לשליטה במחלה (סדרה על כריתות כבד לפרוסקופיות במלנומה).​

laparoscopic-liver-metastases-resection-melanoma-landscape.jpg

במלנומה אובאלית לכבד יש חשיבות מיוחדת, משום שהוא אתר מרכזי להתפתחות גרורות. כאשר המחלה מוגבלת וניתן להסיר את כל המוקדים הרלוונטיים, אפשר לשקול כריתה במטרה להשיג שליטה ממושכת, ובמטופלים נבחרים מאוד גם בכוונה לריפוי. ההחלטה מתחשבת בקצב התקדמות המחלה, בפרק הזמן מאז הטיפול בגידול הראשוני, במצב המטופל ובאפשרויות הטיפול הנוספות. התכנון נעשה עם הצוות האונקולוגי, כולל בחינת התאמה לטבנטפוספ — Tebentafusp — במטופלים בעלי סוג HLA מתאים, וקביעת סדר הטיפולים (הנחיות ESMO–EURACAN למלנומה אובאלית, 2026).

​

לפני הניתוח נדרש מיפוי מדוקדק של המחלה בכבד ומחוצה לו. במלנומה אובאלית עלול להתקיים פיזור של מוקדים זעירים שאינם נראים במלואם בהדמיה; לכן MRI כבד והערכה במהלך לפרוסקופיה עשויים להשפיע על היקף הניתוח ועל עצם ההחלטה לבצע כריתה (מחקר על הערכה ניתוחית וכריתת גרורות כבדיות במלנומה אובאלית, 2025).

​

גם במלנומה מוקוזלית עם גרורה כבדית מוגבלת ניתן לעיתים לשקול כריתה כחלק מתוכנית משולבת. הספרות הייעודית מצומצמת וכוללת גם דיווחי מקרה על כריתה לפרוסקופית, ולכן ההחלטה מחייבת הערכה אישית של פיזור המחלה, התגובה לטיפול והתועלת הצפויה מהניתוח (דיווח על כריתה לפרוסקופית של גרורה כבדית ממלנומה אנורקטלית, 2024).

בחירה בין ניתוח לקרינה ממוקדת ולאבלציה

ניתוח הוא אחת האפשרויות לטיפול מקומי. כאשר אפשר להשיג את אותה מטרה בכמה דרכים, יש להשוות ביניהן לפי מיקום הנגע, הצורך בדגימת רקמה, הטיפולים הקודמים והסיכון למבנים סמוכים. ההנחיות למלנומה אוליגומטסטטית כוללות גם קרינה סטריאוטקטית ואבלציה, לצד טיפול מערכתי או מחקר קליני. (הנחיות ‎ESMO‎ למלנומה, ‎2025‎)

​

הבחירה נעשית עם המומחים הרלוונטיים. ניתן לעיתים לשלב שיטות שונות באתרים שונים, בהתאם לתוכנית הכוללת; עצם האפשרות הטכנית לבצע פעולה אינה מספיקה כדי להצדיק אותה. כשנדרשת רקמה חיה להכנת טיפול, הצורך הזה נכנס לשיקולי הבחירה מראש. לאור זאת, חשוב מאוד שהכירורג האונקולוג שמנתח את המטופל יהיה חלק מצוות עבודה ייעודי למלנומה, רב-תחומי, עם נסיון רב בניהול מצבי מחלה מורכבים לרבות מחלה גרורתית. כך ניתן יהיה לקבל החלטות מתוך מבט רחב על מכלול השיקולים השונים, היתרונות והחסרונות של כל דרך פעולה, ובעיקר מיקוד הדיון בטובת המטופל ובריאותו לפני כל שיקול אחר.

גרורות אין טרנזיט ומלנומה המוגבלת לגפה

איור של רגל עם מוקדים עוריים ותת־עוריים סגולים ומסלולים לימפתיים עדינים מעל צלקת בשוק.

כאשר קיימים מוקדים מעטים שניתן להסיר בשלמות ובתחלואה סבירה, אפשר לשקול כריתה ניתוחית. כאשר מופיעים נגעים רבים, הם חוזרים בתדירות גבוהה או שהם מפוזרים על פני אזור נרחב, יש לבחון טיפול בגפה או טיפול מערכתי, כדי להשיג שליטה רחבה יותר במחלה. (טיפול אזורי בקו ראשון ושני, ‎2025‎; השוואת טיפולים באין־טרנזיט, ‎2025‎)

​

בחירת הטיפול יכולה לכלול אימונותרפיה, טיפול מכוון מטרה בהתאם למוטציה, הזרקה לתוך הנגעים כגון ‎T‎‑‎VEC‎ בהתאם להתאמה ולזמינות, קרינה, ניתוח וטיפול אזורי בשיטות ‎ILI‎ או ILP‎. במחקר רב־מרכזי של ‎551‎ מטופלים הושוו חלק מהגישות האלה, אך הקבוצות נבדלו בעומס המחלה ובמאפיינים נוספים. לכן אין להסיק ממנו שטיפול אחד עדיף לכל מטופל, ודרוש נסיון במגוון טכניקות ואפשרויות ניתוחיות בכדי לאפשר התאמה של התוכנית לצרכיו ורצונותיו של המטופל. (השוואת טיפולים באין־טרנזיט, ‎2025‎)

טיפולים אזוריים בגפה בשיטות ‎ILI‎ ו- ‎ILP‎

‎ILI‎ ו־‎ILP‎ מאפשרים מתן כימותרפיה בריכוז גבוה לגפה המעורבת, תוך בידוד זמני של מחזור הדם שלה וצמצום החשיפה של יתר הגוף. הם עשויים להתאים למלנומה אין־טרנזיט שאינה ניתנת לכריתה סבירה, ובמקרים נבחרים גם לאחר טיפול קודם. (טיפול אזורי בקו ראשון ושני, ‎2025‎; פרפוזיה בגפה בעידן האימונותרפיה, ‎2022‎)

 

לציין כי השימוש בטכניקה זו לא מוגבל רק למלנומה של הגפה, אלא גם לסרקומות מסויימות של הגפה בנסיון לשמר את הגפה ולהמנע מאמפוטציה, אך בעמוד זה נתמקד בשימוש בטכניקה זו בקונטקסט של מלנומה.

איור של מערכת פרפוזיה לטיפול ILP, עם משאבה ומחמצן לצד גפה מכוסה.
איור של מזרק המחוב�ר למעגל עירוי לטיפול ILI, לצד רגל עטופה ושרוול חסימה בירך.

ILP - Isolated Limb Pefusion

פרפוזיה של הגפה באמצעות מערכת חוץ־גופית, לרוב עם חשיפה ניתוחית של כלי הדם בגפה כחלק מהניתוח, והזלפת כימותרפיה מחוממת באופן מבוקר אל תוך הגפה (שמבודדת משאר חלקי הגוף למהלך ההזלפה, בכדי להמנע מתופעות לוואי סיסטמיות). לרוב בטכניקה זו השימוש הוא בשילוב של כימותרפיה בשם Melphalan בשילוב עם ציטוקין (חומר המופרש בגוף כחלק מתהליך דלקתי בשם TNF-alpha. 

​

פעולה זו מורכבת יותר מבחינה טכנית; והבחירה בה תלויה בהיקף המחלה, באנטומיה ובתוכנית הטיפול הכוללת. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, ולאחריו לרוב נדרשת השגחה ראשונית בטיפול נמרץ ליממה הראשונה של האשפוז.

ILI - Isolated Limb Infusion

מדובר בגרסה זעיר-פולשנית (Minimally Invasive) של ILP, בה לא מבוצע בניתוח חשיפה ופתיחה של כלי הדם של הגפה. במקום זאת מבוצע צנתור של כלי הדם של הגפה באנגיוגרפיה (רדיולוגיה פולשנית) תחת שיקוף. לאחר צנתור כלי הדם הרלוונטיים, אספקת הדם לגפה מבודדת משאר הגוף ומבוצעת הזלפה מבודדת סלקטיבית לגפה של Melphalan בלבד (ללא שימוש ב- TNF-alpha).

​

הפרוצדורה אמנם מבוצעת גם היא תחת הרדמה כללית, לרוב בחדר היברידי (חדר ניתוח משולב עם מערבות שיקוף ואנגיוגרפיה מתקדמות), אך בשל הטכניקה והשינוי בהרכב החומרים המוזלפים היא נחשבת קלה יותר מבחינת פרופיל הסיבוכים, ולרוב לא מחייבת אשפוז בטיפול נמרץ לאחר הניתוח.

נכון לנובמבר 2026, ד"ר מני ברכה הינו הכירורג היחיד בישראל המבצע טיפולים אזוריים למלנומה בגפה בשיטות ILI ו־ ILP, במסגרת עבודתו בהדסה עין כרם. ההכשרה הייעודית שלו בתחום והניסיון בכירורגיית מלנומה מאפשרים לו לשלב אפשרויות אלו בהערכה הכירורגית ובתכנון הטיפול. מספר לא מבוטל של מטופלים הופנה לטיפולו מבתי חולים גדולים אחרים בארץ לצורך הערכה לקראת ILP/ILI, אך ניתן לפנות לייעוץ במרפאתו גם באופן עצמאי, עם העדפה לפנות דווקא לפני שמבוצעים ניתוחים בגפה או טיפולים מקומיים דוגמת קרינה (שיכולה להקשות על האפשרות לביצוע ILP/ILI).

​

עבור המטופל, המשמעות היא גישה להערכה הכוללת כריתת מוקדים, שחזור מתקדם וטיפול אזורי בגפה, בתיאום עם הטיפול האונקולוגי וכחלק מדיון רב-תחומי רחב במסגרת צוות המלנומה. הבחירה בין האפשרויות נעשית יחד עם הצוות, בהתאם לפיזור המחלה, לתגובה לטיפולים קודמים, למצב הגפה ולמטרה הטיפולית. כך ניתן לבחון גם אפשרויות לשליטה במחלה ולשימור התפקוד כאשר כריתה של כל הנגעים אינה מתאימה.

​

במחקר בינלאומי שכלל ‎687‎ מטופלים שעברו ‎ILI‎, שיעור התגובה הכוללת היה ‎64%‎ בקירוב ושיעור התגובה המלאה ‎29%‎ בקירוב. במחקר רב־מרכזי מ־‎2025‎ שכלל ‎364‎ מטופלים שעברו ‎ILI‎ או ‎ILP‎, נצפתה תגובה גם בקו שני: ‎68%‎ בקירוב לעומת ‎84%‎ בקירוב בקו ראשון. אלה מחקרים תצפיתיים באוכלוסיות שונות; המספרים אינם השוואה ישירה בין השיטות או תחזית אישית. (המחקר הבינלאומי על ‎ILI‎, ‎2019‎; טיפול אזורי בקו ראשון ושני, ‎2025‎)

​

המטרה יכולה להיות צמצום הנגעים, הקלה על כאב ודימום, שימור הגפה והפחתת הצורך בכריתות חוזרות. תגובה מלאה בגפה אינה שקולה בהכרח לריפוי, והטיפול האזורי אינו מטפל בגרורות שמחוץ לה. לא הוכח שהוא מאריך את ההישרדות הכוללת באופן עצמאי. (המחקר הבינלאומי על ‎ILI‎, ‎2019‎; טיפול אזורי בקו ראשון ושני, ‎2025‎)

​

הטיפול מצריך צוות מנוסה וניטור במהלך הפעולה ולאחריה. תופעות הלוואי יכולות לכלול נפיחות, כאב ופגיעה בעור או בשריר; סיבוכים חמורים בגפה נדירים אך אפשריים. כשקיימות גם גרורות מרוחקות, בוחנים אם התועלת המקומית מצדיקה את הפעולה וכיצד לשלב אותה בתוכנית המערכתית. (המחקר הבינלאומי על ‎ILI‎, ‎2019‎; פרפוזיה בגפה בעידן האימונותרפיה, ‎2022‎)

מה נבחן לפני טיפול אזורי בגפה

בהערכה לקראת ‎ILI‎ או ‎ILP‎ ד"ר ברכה בודק את מיקום הנגעים ואת פריסתם לאורך הגפה, ניתוחים קודמים, מצב כלי הדם, נפיחות ותפקוד. חשוב גם להבין אם מטרת הפעולה היא שליטה בנגעים רבים, הקלה על תסמינים או צמצום הצורך בניתוחים נוספים. כיוון שהטיפול מוגבל לאזור המבודד של הגפה, יש למפות גם מוקדים שמחוץ לו ולתכנן כיצד יטופלו. (המחקר הבינלאומי על ‎ILI‎, ‎2019‎; פרפוזיה בגפה בעידן האימונותרפיה, ‎2022‎)

​

האפשרות לבצע טיפול אזורי מוסיפה חלופה חשובה לדיון כאשר כריתות נקודתיות חוזרות אינן נותנות מענה מספק. במפגש יובהר מה צפוי במהלך האשפוז וההחלמה, כיצד נעקוב אחר התגובה ומהן החלופות אם התגובה אינה מספקת.

האם אפשר להכין חיסון אוטולוגי מגרורה שנכרתה

איור של עבודה במנדף ביולוגי עם פיפטה, תרביות תאים ומכל המכיל דגימת רקמה.

בחלק מהמטופלים, כריתת גרורה יכולה להיות תחילתו של תהליך טיפולי נוסף: הכנת חיסון אוטולוגי המבוסס על תאי המלנומה של המטופל עצמו. במרכז המלנומה בהדסה עין כרם, בראשות פרופ׳ מיכל לוטם, פועלת תוכנית ייעודית המחברת בין כירורגיה אונקולוגית, אימונותרפיה ועבודת מעבדה. לצוות הדסה ניסיון קליני ומחקרי בתחום המתועד לאורך יותר משני עשורים, ותרומה לספרות הרפואית הבינלאומית על חיסונים מתאי גידול ועל התגובה החיסונית שהם עשויים לעורר. (מחקר הצוות, 2002; מחקר קליני, 2016; פרסום על חיסון מגרורות בכבד, 2026).

​

ד״ר מני ברכה, מנהל השירות לניתוחי מלנומה, סרקומה וגידולי עור נדירים בהדסה, מקבל לייעוץ גם מטופלים המבקשים לבחון אפשרות זו. לאחר הערכה כירורגית וסקירת ההדמיות והטיפולים הקודמים, המקרה מובא לדיון בצוות המלנומה הרב־תחומי. כאשר נמצאת התאמה למסלול, מתוכננת כריתה ממוקדת של גרורה או מוקד מחלה, תוך התחשבות בבטיחות הניתוח, בשימור התפקוד ובאפשרות להשיג רקמה מתאימה לעיבוד. הניתוח מבוצע בידי ד״ר ברכה בתיאום מוקדם עם הצוות האונקולוגי והמעבדה. הרקמה המיועדת להכנת החיסון מועברת בתנאים סטריליים ומבוקרים, תוך הקפדה על שימור חיות התאים ועל דרישות העיבוד המעבדתי, לצד הבדיקה הפתולוגית הנדרשת.

​

לתהליך ההערכה והטיפול בהדסה פונים גם מטופלים מחו״ל. עבור המטופל, המשמעות היא רצף מתואם בין ההחלטה האונקולוגית, בחירת המוקד לכריתה, הביצוע הכירורגי והעבודה במעבדה. האפשרות להפיק חיסון ולהשתמש בו נקבעת באופן אישי, בהתאם למצב המחלה, לפרוטוקול המתאים ולתוצאות העיבוד המעבדתי. ניתן לפנות לד״ר ברכה להערכה ולבחינת האפשרות להצגת המקרה בצוות המלנומה גם כאשר הטיפול האונקולוגי מתקיים במרכז אחר.

​

חשוב לציין: אם נשקל שימוש בגידול להכנת חיסון, חשוב לתכנן זאת לפני הניתוח.

ההבדל בין חיסון אוטולוגי לטיפולים מותאמים אחרים

לצד חיסון אוטולוגי מותאם אישית, יש גם אפשרות לביצוע חיסון ‎mRNA‎ מותאם אישית, המתבסס על מידע מולקולרי מהגידול לצורך בחירת מטרות חיסוניות. זו ​גישה חיסונית אחרת שנחקרה בין היתר ב־‎KEYNOTE‎‑‎942‎; תוצאותיה אינן הוכחה ליעילות החיסון התאי האוטולוגי (מחקר החיסון המותאם ‎KEYNOTE‎‑‎942‎, ‎2024‎). ישנה גם גישה אחרת לטיפולים בחיסון, עם חיסונים אלוגנאיים, אך זה לא המקום להרחיב על כך.

​

נוסף על כך קיימת גם אפשרות לטיפול בתאי ‎TIL‎ (או Tumor Infiltrating Lymphocytes). מדובר בלימפוציטים, תאי מערכת החיסון של המטופל, שהופקו מהגידול וסביבתו וגודלו במעבדה. הטיפול תאי בעל דרישות הכנה וסיכונים משלו; זו אינה שיטת חיסון, והנגישות נבדקת לפי המסגרת המטפלת (המחקר האקראי בטיפול ‎TIL‎, ‎2022‎)

​

לטיפול בתאי ‎TIL‎ קיימות גם ראיות ממחקר אקראי בשלב ‎3‎ במלנומה מתקדמת. בחלק מהמטופלים, תפקיד הניתוח הוא להשיג רקמה מתאימה לייצור הטיפול גם כאשר אי אפשר לכרות את כל המחלה. בבחירת הנגע מתחשבים בתפוקת הרקמה, בסיכון הניתוחי ובהחלמה הדרושה לפני המשך הטיפול. (המחקר האקראי בטיפול ‎TIL‎, ‎2022‎)

מה קורה לאחר כריתה מלאה של הגרורות

לאחר כריתה מלאה חוזרים לדיון משותף: מה הראתה הפתולוגיה, האם נותרה מחלה באתר אחר, איזה טיפול כבר ניתן ומהו הסיכון להישנות. בחלק מהמקרים נשקל טיפול משלים; במקרים אחרים המשך טיפול קיים, מעקב או מחקר קליני. (תוצאות מחקר ‎IMMUNED‎, ‎2022‎; מעקב תשע שנים במחקר ‎CheckMate 238‎)

​

מחקר ‎IMMUNED‎ בחן ‎167‎ מטופלים עם מלנומה בשלב ‎4‎ וללא עדות למחלה לאחר ניתוח או קרינה. שיעור ההישרדות ללא הישנות לאחר ארבע שנים היה ‎64%‎ בקירוב עם ניבולומאב ואיפילימומאב, ‎31%‎ בקירוב עם ניבולומאב ו‎15%‎ בקירוב עם פלצבו. הטיפול המשולב היה כרוך ברעילות משמעותית. מדובר במחקר של טיפול משלים לאחר סילוק המחלה הנראית, ולא בהשוואה בין ניתוח להימנעות מניתוח או בהמלצה לשילוב התרופות לכל מטופל. (תוצאות מחקר ‎IMMUNED‎, ‎2022‎)

​

במעקב תשע השנים של ‎CheckMate 238‎ נשמר יתרון בהישרדות ללא הישנות לניבולומאב לעומת איפילימומאב לאחר כריתה. המחקר כלל מטופלים בשלב ‎3‎ ובשלב ‎4‎, ולא הראה יתרון מובהק בהישרדות הכוללת. הוא מדגיש את הצורך לתכנן גם את הטיפול שלאחר הניתוח; הבחירה האישית תלויה בטיפולים שכבר ניתנו, בתגובה וברעילות. (מעקב תשע שנים במחקר ‎CheckMate 238‎)

ההחלמה היא חלק מהתוכנית האונקולוגית

איור ריאליסטי של מטופל עם חבישה קטנה בזרוע, בשיחת מעקב עם רופא המציג תוכנית טיפול בטאבלט.

לפני הניתוח תדונו עם ד"ר ברכה בהיקף האשפוז המשוער, בכאב, בנקזים ובחבישות אם יידרשו, ובמגבלות על תנועה או מאמץ. לאחר שחזור נעקוב גם אחר קליטת השתל או חיוניות המתלה; אחרי ניתוח במערכת העיכול יש חשיבות לחזרה לאכילה ולמצב התזונתי. ההנחיות מותאמות לפעולה שנעשתה ולמצב המטופל.

​

החלמה פעילה וחזרה מוקדמת הביתה - ד"ר מני ברכה מייחס חשיבות לצמצום משך האשפוז ולהפחתת מגבלות שאינן נחוצות לאחר הניתוח. גם לאחר ניתוחים משמעותיים, השאיפה היא לאפשר חזרה הביתה מוקדם ככל שניתן בבטחה, ובמקרים המתאימים — כבר ביום הניתוח עצמו. גישה זו כוללת עידוד לקימה ולתנועה מוקדמת, חידוש שתייה ואכילה כבר בשעות הראשונות בהתאם לסוג הניתוח ולסבילות המטופל, והימנעות מהשארה שגרתית של זונדה או צנתר שתן כשאין בהם צורך רפואי. עקרונות אלו תואמים את גישת ההחלמה המשופרת לאחר ניתוח — ERAS — ואת ההמלצות הבינלאומיות העדכניות לטיפול סביב הניתוח (הנחיות ERAS, ‏2025; הנחיות ESPEN לתזונה בניתוחים, ‏2025).

ההחלטה על השחרור מתקבלת באופן אישי, בהתאם להיקף הפעולה, ליציבות הרפואית, לשליטה בכאב, ליכולת לשתות ולהתנייד ולתמיכה הזמינה בבית, וכוללת הנחיות ברורות ותוכנית מעקב (הנחיות לשחרור מוקדם לאחר ניתוח). לצד ההחלמה הגופנית, ד"ר ברכה מעניק מקום גם לרווחה הנפשית: לתחושת הביטחון והעצמאות, לקרבה למשפחה ולחזרה לסביבה המוכרת. אלה משתלבות בתפיסתו שלפיה תכנון ההחלמה צריך להתייחס לאדם בשלמותו ולתמוך בחזרתו לתפקוד ולשגרת החיים.

​

בביקורת שלאחר הניתוח ד"ר ברכה עובר על התשובה הפתולוגית, השוליים ומידת התגובה לטיפול אם ניתן קודם, ומעביר את המידע לתכנון ההמשך עם האונקולוג. המעקב נועד גם לזהות בעיה בהחלמה שעלולה לשנות את מועד הטיפול הבא. אין מרווח אחיד המתאים לכל ניתוח ולכל תרופה; אין להפסיק או לחדש טיפול אונקולוגי בלי תיאום עם הצוות המטפל.

מתי עדיף לבחור טיפול אחר או להמשיך מעקב

הערכה כירורגית טובה כוללת גם זיהוי מצבים שבהם התועלת הצפויה מניתוח מוגבלת. התקדמות מהירה במספר רב של אתרים, היעדר אפשרות להשיג את המטרה שהוגדרה, סיכון ניתוחי גבוה או פגיעה תפקודית שאינה מוצדקת יכולים להטות את ההחלטה לטיפול אחר. גם תגובה מלאה או ממצא יציב שאינו חשוד לגידול חי עשויים להצדיק מעקב. (כריתת גרורות לאחר אימונותרפיה, ‎2020‎; בדיקת שאריות לאחר אימונותרפיה, ‎2023‎)

​

הסרת חלק מהמחלה רק כדי להפחית את הכמות הכוללת אינה אסטרטגיה שהוכחה כמשפרת הישרדות באופן שגרתי במלנומה מפושטת. לניתוח חלקי צריכה להיות מטרה מוגדרת, כגון טיפול בתסמין, שליטה במוקד מסוים או השגת רקמה למסלול טיפולי מתאים. (כריתת גרורות לאחר אימונותרפיה, ‎2020‎; המחקר האקראי בטיפול ‎TIL‎, ‎2022‎)

​

לפני כל פעולה ד"ר ברכה דן עם המטופל ומשפחתו בתועלת הצפויה, בחלופות ובהחלמה. הסיכונים משתנים לפי המיקום והיקף הניתוח ויכולים לכלול דימום, זיהום, הפרעה בריפוי הפצע, פגיעה עצבית או לימפתית וסיבוכים הקשורים לאיבר המנותח או לשחזור. תופעות לוואי של אימונותרפיה, מצב תזונתי ומחלות רקע נלקחים בחשבון בהכנה לניתוח.

ניתוחי מלנומה גרורתית אצל ד״ר מני ברכה

ד"ר ברכה השלים השתלמות עמיתים (Fellowship) פורמלי בכירורגיה אונקולוגית במרכז הסרטן ‎Peter MacCallum‎ במלבורן והשתלמות נוספת במרכז ‎Moffitt‎ בארצות הברית. העיסוק שלו במלנומה כולל ניתוחים בעור וברקמות הרכות, ניתוחי בלוטות לימפה, כריתת גרורות במצבים נבחרים, שחזורים וטיפולים אזוריים בגפה.

​

במלנומה גרורתית הוא מחבר בין היכולות האלה לבין ההחלטה האונקולוגית: מה בדיוק מבקשים להשיג, איזה מוקד נכון לנתח, מתי לבצע את הפעולה וכיצד לשמור על התפקוד ועל האפשרות להמשיך טיפול. כאשר נדרש מומחה נוסף, הוא מרכז את התכנון הכירורגי ואת התיאום עמו.

​

ד"ר ברכה רואה חשיבות במעורבות כירורגית לאורך הטיפול: כשמופיעה תגובה משמעותית, כאשר מוקד מסוים מתנהג אחרת משאר המחלה, או כשמתפתחת בעיה מקומית שמפריעה לחיים. בכל אחת מנקודות הזמן האלה ניתן לחזור לדיון משותף עם האונקולוג ולבחון אם נפתחה אפשרות חדשה.

​

הניסיון בכריתה, בשחזור ובטיפול אזורי מאפשר לו להציע הערכה רחבה של החלופות הכירורגיות. ההיכרות עם צורכי הטיפול המערכתי ועם האפשרות לשימוש ברקמה מאפשרת לתכנן את הפעולה בהקשר הנכון. כשיש הצדקה, הוא פועל לקדם את האפשרות הניתוחית; וכשהתועלת הצפויה אינה מצדיקה אותה, ההמלצה תהיה על החלופה המתאימה.

​

ד"ר ברכה מלווה את המטופל משלב ההערכה ועד לקבלת התשובה הפתולוגית, ההחלמה וההחלטה על המשך הטיפול. ניתן לשלב את ההערכה והניתוח בהדסה עם טיפול אונקולוגי ומעקב במרכז אחר, בתיאום עם הצוות המטפל.

ד"ר מני ברכה - המחשה של ניתוח.

לקראת הערכה כירורגית נוספת

כדאי להכין את דו״חות הפתולוגיה והבדיקות המולקולריות, סיכומי הניתוחים, רשימת הטיפולים האונקולוגיים ותאריכיהם, פירוט תופעות לוואי, ורשימת תרופות עדכנית. חשוב להביא את קובצי ההדמיה עצמם ואת הבדיקות הקודמות להשוואה, בנוסף לפענוחים. במחלה עורית או בגפה, צילומים מתוארכים יכולים לסייע בהערכת השינוי.

​

אם המחלה השתנתה תחת טיפול, יש מקום לבחון אם גם התוכנית הניתוחית צריכה להשתנות. בפגישת הייעוץ אעריך מה ניתן להשיג בניתוח או בטיפול אזורי, מה המחיר הצפוי ומהן החלופות, ואגבש את ההמלצה בשיתוף הצוות האונקולוגי.

​

לתיאום חוות דעת נוספת עם ד״ר מני ברכה | ייעוץ בירושלים וברמת גן | ניתוחים בהדסה עין כרם | קבלת מטופלים מכל הארץ

שאלות נפוצות על ניתוחים במלנומה גרורתית

האם מלנומה בשלב ‎4‎ יכולה להתאים לניתוח בכוונה לריפוי?

כן, בחלק מהמטופלים עם מחלה מוגבלת שניתן לטפל בכל מוקדיה. ההחלטה מבוססת גם על התנהגות המחלה, התגובה לטיפול והסיכון הניתוחי. הגעה למצב ללא עדות למחלה מאפשרת לעיתים הפוגה ממושכת, אך אינה מבטיחה שהמחלה לא תחזור. (כריתת גרורות לאחר אימונותרפיה, ‎2020‎; תוצאות מחקר ‎IMMUNED‎, ‎2022‎)

נאמר לי שהמחלה אינה נתיחה ועכשיו יש תגובה טובה לטיפול

תגובה משמעותית היא סיבה טובה לבחון מחדש את האפשרויות. לצורך ההערכה חשוב להביא גם את ההדמיות שלפני הטיפול, כדי להבין את השינוי בכל אתרי המחלה. ייתכן שהמסקנה תשתנה, וייתכן שהמשך טיפול או מעקב יהיו האפשרות המתאימה ביותר. (כריתת גרורות לאחר אימונותרפיה, ‎2020‎; תוצאות כריתת גרורות בשני מרכזים, ‎2025‎)

גרורה אחת גדלה וכל השאר הצטמצמו

זה עשוי להתאים להתקדמות מוגבלת. לאחר בירור אפשר לשקול כריתה, קרינה ממוקדת או טיפול מקומי אחר, לצד החלטה על המשך הטיפול המערכתי. הבחירה תלויה במיקום המוקד, בקצב הגדילה ובמצב יתר המחלה. (טיפול מקומי בהתקדמות מוגבלת, ‎2019‎; כריתת גרורות לאחר טיפול תאי, ‎2026‎)

האם חייבים להסיר כל שארית שרואים בבדיקת ‎PET‎?

לא. שארית או קליטה יכולות לשקף גם תהליכים שאינם גידול חי. לעיתים נדרש מעקב ולעיתים דגימה, בהתאם לרמת החשד ולשאלה אם התוצאה תשנה את הטיפול. אין להסיק מפענוח ההדמיה לבדו שנדרש ניתוח. (בדיקת שאריות לאחר אימונותרפיה, ‎2023‎)

האם גרורות אין טרנזיט אומרות שאני בשלב ‎4‎?

לא בהכרח. כשאין גרורות מרוחקות, גרורות אין־טרנזיט מוגדרות מחלה אזורית בשלב ‎3‎. יש להשלים הערכה של היקף המחלה לפני בחירת הטיפול. (סיווג מלנומה לפי ‎AJCC‎)

האם אפשר לבצע ‎ILI‎ או ‎ILP‎ לאחר אימונותרפיה?

לעיתים כן, כאשר קיימת מחלה משמעותית בגפה והטיפול האזורי צפוי לתרום. מחקרים מתארים פעילות גם לאחר קווי טיפול קודמים, אך שיעורי התגובה משתנים והבחירה תלויה במצב הגפה ובמחלה שמחוצה לה. (טיפול אזורי בקו ראשון ושני, ‎2025‎; פרפוזיה בגפה בעידן האימונותרפיה, ‎2022‎)

האם אפשר להכין חיסון מהגרורה שכבר הוסרה?

הדבר תלוי באופן שבו נשמרה הרקמה ובדרישות המסגרת המטפלת. להכנת חיסון המבוסס על גידול תאים לא מספיקה דגימה שקובעה בפורמלין. לכן כדאי להעלות את האפשרות לפני הניתוח ולתאם את הטיפול בדגימה מראש. (מחקר החיסון האוטולוגי בהדסה, ‎2002‎; המידע של הדסה על חיסון אוטולוגי)

האם הניתוח יכול לפגוע בתפקוד או לעכב את הטיפול האונקולוגי?

כל ניתוח כרוך בהחלמה ובסיכונים, ולכן אלה חלק מהתכנון מראש. נבחן את אפשרויות השחזור, את הצורך במומחים נוספים ואת מועד חידוש הטיפול. לעיתים פעולה מצומצמת מספיקה להשגת המטרה; במקרים אחרים נדרש ניתוח רחב יותר או שנכון לבחור חלופה.

האם צריך לנתח מיד כשמגלים גרורה שניתנת לכריתה?

לא תמיד. גם במחלה מוגבלת שניתנת לכריתה, ייתכן יתרון להתחלת טיפול מערכתי ולבחינה מחדש של התוכנית לאחר תגובה. לעומת זאת, דימום, חסימה או בעיה מקומית דחופה יכולים לשנות את סדר הפעולות. עצם היכולת להסיר את הגרורה אינה קובעת לבדה את מועד הניתוח. (הנחיות ‎ESMO‎ למלנומה, ‎2025‎; מחקר ‎SWOG S1801‎, ‎2023‎)

האם גודל קטן של גרורה מבטיח ניתוח פשוט?

לא. גרורה קטנה סמוך לעצב, לכלי דם או לאיבר חיוני יכולה לדרוש תכנון מורכב. גם ניתוחים, קרינה או טיפול קודמים באזור עשויים להשפיע. בייעוץ נבחן את ההדמיה עצמה ואת האפשרות לכריתה ולשחזור.

אם כל הגרורות הוסרו האם אפשר להפסיק את הטיפול?

כריתה מלאה אינה קובעת לבדה אם אפשר להפסיק טיפול. ההחלטה מתקבלת עם האונקולוג לפי הסיכון להישנות, הטיפולים הקודמים, התגובה והפתולוגיה. מחקרים של טיפול משלים מראים שהדיון בהמשך הטיפול חשוב גם כאשר אין מחלה נראית. (תוצאות מחקר ‎IMMUNED‎, ‎2022‎; מעקב תשע שנים במחקר ‎CheckMate 238‎)

האם ניתן לכרות גרורה לצורך ‎TIL‎ גם כשאי אפשר להסיר את כל המחלה?

לעיתים כן. זו מטרה שונה מכריתה שנועדה להביא למצב ללא מחלה: משיגים רקמה לייצור טיפול תאי. נדרשת קודם התאמה למסלול הטיפול ותיאום עם המרכז שמייצר ונותן אותו, ורק לאחר מכן בחירת נגע ופעולה מתאימים. (המחקר האקראי בטיפול ‎TIL‎, ‎2022‎)

האם ניתן לקבל חוות דעת בלי להעביר את כל הטיפול להדסה?

כן. אפשר להגיע להערכה כירורגית נוספת ולהמשיך את הטיפול האונקולוגי במרכז שבו אתם מטופלים. ההמלצה מתגבשת על בסיס התיעוד ובתיאום עם האונקולוג המטפל, כדי לשמור על רצף הטיפול. ד"ר ברכה מכיר היטב רבים מהאונקולוגים שעוסקים במלנומה בישראל, והיה אחראי על התוכנית הניתוחית של מטופלים מכל רחבי הארץ גם כאשר הטיפול והמעקב האונקולוגי נוהלו בבית חולים אחר. הדבר אפשרי, ונתון לחלוטין לבחירתו של המטופל ומשפחתו. בפגישת הייעוץ הראשונית במרפאתו של ד"ר ברכה ניתן לדון על הדברים ולקבל החלטה משותפת שתואמת את רצונותיו וצרכיו של המטופל.

1.jpg

צרו עמנו קשר

טלפון ראשי לקביעת תור

052-5248880

​

במקרים דחופים
ניתן ליצור קשר בוואטסאפ ל-
052-5248880

אימייל

כתובת

בי"ח הדסה-עין כרם, ירושלים

הדסה מדיקל, בית גיבור ספורט, דרך מנחם בגין 7, רמת גן

עובד בהסדר מלא מול כל קופות החולים וכלל חברות הביטוח

השאירו פנייה ונחזור אליכם בהקדם

תודה על פנייתכם.

ניצור עמכם קשר בהקדם

bottom of page