top of page
כירורגיה-אונקולוגית

סרקומה רטרופריטונאלית

אבחון טיפול וניתוח בהתאמה לסוג הגידול

סרקומה רטרופריטונאלית - Retroperitoneal Sarcoma

מה חשוב לדעת לפני שמתחילים טיפול?

1. אבחנה מדוייקת לפני ניתוח

לרוב נדרשת ביופסיית מחט מתוכננת, כדי לזהות את סוג הגידול לפני החלטה על ניתוח.

2. טיפול לפי סוג הגידול

סוג הסרקומה, דרגתה ומיקומה משפיעים על בחירת הטיפול ותכנון הניתוח.

3. היקף הכריתה ושימור איברים

מתכננים הסרה מלאה של הגידול, ובוחנים אילו איברים סמוכים ניתן לשמר בבטחה מבחינה אונקולוגית.

4. תכנון בצוות סרקומה ייעודי

ההדמיה והפתולוגיה נבחנות בצוות הרב-תחומי בהדסה, כדי להתאים את תוכנית הטיפול למחלה ולמטופל.

המחשה של גידול רטרופריטונאלי בעומק הבטן, בסמוך לכליה ולכלי הדם המרכזיים.

סרקומה רטרופריטונאלית היא גידול ממאיר של הרקמות הרכות המתפתח בעומק הבטן, באזור שמאחורי חלל הצפק. סוגים שונים של סרקומה יכולים להופיע באזור זה, ובהם ליפוסרקומה וליומיוסרקומה. במחלה מקומית הניתנת להסרה, הניתוח הוא מרכיב מרכזי בטיפול. תכנון נכון מתחיל בבדיקת ההדמיה, בביופסיה המתאימה ובאבחנה פתולוגית מדויקת, עוד לפני קביעת הניתוח.

​

ד״ר מני ברכה הוא כירורג אונקולוגי בכיר בהדסה עין כרם, העוסק בניתוחי סרקומה וגידולי רקמה רכה, לאחר התמחות־על בכירורגיה אונקולוגית במרכז Peter MacCallum במלבורן. במסגרת הייעוץ נבחנים סוג הגידול, אפשרות הכריתה והצורך בטיפולים נוספים, בשילוב צוות הסרקומה הרב־תחומי בהדסה. מדובר בצוות רחב היקף עם מומחים בעלי שם מתחום האונקולוגיה, הכירורגיה, הרדיולוגיה והפתולוגיה.

מהו הרטרופריטונאום ומדוע הגידול יכול להיות גדול בזמן האבחנה

איור אנטומי במבט צד של הרטרופריטונאום, מודגש בטורקיז מאחורי הצפק, עם כליה וכלי דם מרכזיים ולולאות מעי מלפנים.

הרטרופריטונאום, המכונה גם אחורי הצפק, נמצא בחלקה האחורי של הבטן. באזור זה מצויים הכליות, כלי דם מרכזיים, עצבים ורקמות נוספות. גידול יכול להתפתח במרחב הזה בלי שניתן יהיה למשש אותו ובלי שיגרום בתחילה לכאב. לעיתים הוא מתגלה במקרה בבדיקת הדמיה שנעשתה מסיבה אחרת.

​

כאשר מופיעים תסמינים, הם עשויים לכלול הגדלה של היקף הבטן, מלאות, שובע מוקדם, כאב בבטן או בגב ושינוי בתפקוד המעי. לחץ על דרכי השתן או כלי דם יכול ליצור תסמינים נוספים. היעדר כאב אינו שולל גידול משמעותי, ומנגד גודל גדול אינו מוכיח כשלעצמו שהגידול שלח גרורות או שאי אפשר להסירו.

​

גם מסה שנראית חשודה ב־CT אינה בהכרח סרקומה. באזור זה יכולים להופיע לימפומה, גידולים עצביים, גידולים שמקורם באיבר סמוך וממצאים שפירים. לכל אחת מהאפשרויות בירור וטיפול אחרים. המטרה הראשונית היא לזהות מהיכן המסה נובעת ומהי האבחנה לפני פעולה בלתי הפיכה (המלצות האבחון של איגודי הרדיולוגיה הקנדיים, 2026).

נמצא גוש רטרופריטונאלי ב־ CT, מה עושים עכשיו?

פעמים רבות, האבחנה של גוש החשוד כסרקומה ברטרופריטונאום הינה מקרית. לדוגמה, במסגרת בדיקת CT שמבוצעת בחדר המיון מסיבות אחרות דוגמת טראומה חבלתית, כאבי בטן, דלקת בתוספתן וכו'. דווקא בנקודה זו, מומלץ לפנות להערכה של צוות העוסק בסרקומה רטרופריטונאלית, עם בדיקות ההדמיה עצמן ולא רק הפענוח. סקירת התמונות מאפשרת להעריך את גבולות הגידול, את הקשר שלו לכליות, למעי ולכלי הדם ואת האזור המתאים ביותר לביופסיה.

​

הבירור נשען בדרך כלל על CT של הבטן והאגן עם חומר ניגוד, והדמיית חזה בהתאם לחשד ולאבחנה. MRI משלים שאלות מסוימות, למשל במעורבות האגן, שרירים או מסלולי עצבים. PET-CT אינו בדיקה הכרחית לכל מטופל, והמתנה אליו אינה צריכה לעכב הערכה ייעודית כאשר כבר קיימת הדמיה מספקת.

​

בייעוץ הראשוני במרפאתו של ד"ר ברכה חשוב להציג גם בדיקות ישנות. ההשוואה יכולה להבהיר את קצב הגדילה ואת השינוי במרכיבי הגידול. במקביל נבחנים המצב התזונתי, מחלות הרקע, התרופות והתפקוד הכללי, משום שהחלטה על ניתוח מורכב צריכה להתאים לאדם ולמחלתו.

מחקר בהדסה: FAPI PET-CT להערכת היקף המחלה בסרקומה

במסגרת הפעילות המחקרית בתחום הסרקומה בהדסה, ד״ר מני ברכה וצוות הסרקומה עוסקים גם בבחינת שיטות הדמיה מתקדמות ופורצות דרך, במטרה לשפר את הבנת המחלה ואת תכנון הטיפול.

 

במחקר חדשני שהציג ד״ר ברכה בכנס האיגוד לכירורגיה אונקולוגית הבינלאומי SSO בשנת 2025 (הכנס החשוב בתחומו), נבחנה תרומתה של בדיקת FAPI PET-CT להערכת חולי סרקומה. ממצאי המחקר הצביעו על הפוטנציאל של הבדיקה לסייע בהבנה טובה יותר של היקף המחלה ולספק מידע משלים להערכה הקיימת. מידע כזה עשוי להיות בעל חשיבות בדיון הרב־תחומי ולקראת תכנון טיפול, ובכלל זה ניתוח במקרים המתאימים. המחקר משקף את החיבור בין עבודתו הכירורגית של ד״ר ברכה לבין פעילותו המחקרית עם הצוות בהדסה, מתוך שאיפה לבסס את ההחלטות הטיפוליות על תמונה מלאה ככל האפשר של המחלה. FAPI PET-CT מוצגת בהקשר זה ככלי מחקרי משלים, שהערך המוסף שלו נבחן לצד בדיקות ההדמיה המקובלות.

מדוע בדרך כלל צריך ביופסיה לפני ניתוח

המחשה של ביופסיית מחט בהכוונת CT מגוש רטרופריטונאלי, לצד דגימת רקמה והדגמה של בדיקה פתולוגית.

ביופסיית מחט עבה בהכוונת הדמיה מאפשרת לקבל דגימות רקמה לצורך סיווג הגידול. את מסלול הדגימה ואת האזור שממנו נלקחת הרקמה מתכננים מראש. בגידול המכיל גם שומן וגם מרכיב מוצק, למשל, דגימה מהאזור הלא מתאים עלולה שלא לייצג את החלק המשמעותי ביותר מבחינת הטיפול. כאשר הדבר אפשרי, מעדיפים מסלול שאינו עובר בחלל הצפק ונמנעים מפתיחת הבטן או מכריתה חלקית של הגוש לצורך אבחנה בלבד.

​

החשש שביופסיה תפזר את הגידול מובן, אך אינו סיבה לוותר על ביופסיה נחוצה ומתוכננת היטב. במחקרים על סרקומה רטרופריטונאלית הסיכון להישנות במסלול המחט היה נמוך, אם כי לא אפס. יש חשיבות לגישה ולשימוש במערכת דגימה מתאימה. קיימים חריגים שבהם אפשר להימנע מביופסיה, אך זו החלטה של הצוות לאחר סקירת המקרה, ולא כלל לכל גידול שנראה נתיח (מחקר על בטיחות ביופסיה, 2014; מחקר על הישנות במסלול המחט, 2017).

​

כחלק מצוות הסרקומה הרב-תחומי הרחב בהדסה, חברים רדיולוגים-התערבותיים בעלי נסיון רב בביצוע ביופסיות מסוג זה תוך הקפדה על מיקוד האזור שממנו נלקחת הביופסיה לחלק החשוד ביותר מתוך כלל הגידול, בטכניקה מתקדמת וזהירה, ובצורה בטוחה הן מבחינת האיברים הסמוכים והן מבחינה אונקולוגית. פעמים רבות ד"ר ברכה נוכח בעת ביצוע הביופסיה, כשיש בכך צורך, כדי לקבל החלטות משותפות בזמן אמת בכדי למטב ולדייק את הבדיקה.

​

חשוב לציין, שישנם מקרים בהם תשובת הביופסיה יכולה להשפיע באופן דרמטי על קבלת ההחלטות באשר לטיפול ולניתוח, ישנן אבחנות מסויימות שלא מצריכות התערבות ניתוחית כלל, ודיוק האבחנה בטרם הניתוח הוא חיוני במקרים אלו.

מה ההבדל בין ליפוסרקומה לליומיוסרקומה ברטרופריטונאום

ליפוסרקומה (Liposarcoma) וליומיוסרקומה (Leiomyosarcoma) עשויות להיראות בהדמיה כגושים גדולים באותו אזור, אך ההחלטות לגביהן אינן זהות. בליפוסרקומה עם התמיינות טובה, הסיכון המרכזי הוא לעיתים קרובות גדילה והישנות מקומית. ליפוסרקומה עם מרכיב של דה־דיפרנציאציה כוללת מרכיב אגרסיבי יותר, בעל פוטנציאל לגרורות. ליומיוסרקומה יכולה לצמוח מדופן של וריד גדול, ודפוס התפשטותה עשוי להדגיש יותר את הסיכון למחלה מרוחקת.

​

לכן אין משמעות מספקת לאמירה כללית שלפיה צריך רק ״להוציא את הגוש״. הסיווג הפתולוגי מסייע להחליט כמה רקמה להסיר, אילו מבנים לשמר, האם לשלב טיפול לפני הניתוח וכיצד לתכנן את המעקב. להרחבה על תתי־הסוגים ניתן לעבור לעמודי ליפוסרקומה וליומיוסרקומה באתר (עקרונות הטיפול לפי סוג הגידול בקונצנזוס הבינלאומי של TARPSWG).

פתולוג סרקומה ובדיקות מולקולריות

האבחנה דורשת שילוב של מראה הרקמה, צביעות ייעודיות ולעיתים בדיקות מולקולריות. בסוגים מסוימים של ליפוסרקומה, למשל, בודקים ריבוי עותקים של הגן MDM2. התוצאה מפורשת יחד עם המורפולוגיה וההדמיה. אין בדיקה בודדת שמחליפה את מכלול האבחון.

​

לסקירה בידי פתולוג בעל ניסיון בסרקומה יש משמעות מעשית. במחקר פרוספקטיבי שפורסם ב־2024, סקירת מומחה שינתה את האבחנה ב־37 מתוך 119 מקרים שנבדקו, ושינתה את הניהול הטיפולי ב־17 מקרים. מדובר באוכלוסייה שהופנתה להערכה, ולכן אין להסיק מכך שאותו שיעור של אבחנות שגוי בכל מעבדה. הנתונים ממחישים כיצד חוות דעת פתולוגית נוספת יכולה לשנות החלטה על ניתוח או טיפול תרופתי (מחקר קבוצת HGSRC, 2024).

​

בהדסה פותחה ונחקרה גם גישה המבוססת על Nanopore, המאפשרת לבחון דפוסי מתילציה ושינויים במספר עותקי DNA לצורך סיווג סרקומות. זהו כיוון אבחוני מתפתח, שפורסם במחקר היתכנות קטן. התאמת בדיקות מתקדמות נקבעת לפי השאלה הפתולוגית והחומר הזמין; אין צורך לבצע כל בדיקה בכל גידול (מחקר Nanopore בהדסה, 2023). לעיתים שילוב הבדיקות וריבוי האפשרויות יכול לסייע בדיוק האבחנה, ובוודאי במקרים מורכבים יותר.

איך מתכננים ניתוח סרקומה רטרופריטונאלית

המחשה של סקירת הדמיית בטן לצורך תכנון ניתוח סרקומה רטרופריטונאלית.
המחשה של ד״ר מני ברכה משתתף בדיון רב־תחומי על סרקומה רטרופריטונאלית, לצד סקירת הדמיה וממצאים פתולוגיים.

בניתוח סרקומה רטרופריטונאלית, המטרה העיקרית היא להסיר את המחלה הניתנת לכריתה באופן שלם, תוך שמירה על שלמות הגידול ותכנון מראש של גבולות הכריתה. לניתוח הראשון יש חשיבות מיוחדת, משום שהוא מאפשר לתכנן את הטיפול לפני שנוצרים שינויים וצלקות מניתוחים קודמים. לפי סוג הגידול ומיקומו, הכריתה עשויה לכלול כליה או קטע מעי, ובמקרים נבחרים גם כלי דם סמוך. במהלך הייעוץ הראשוני במרפאתו של ד"ר ברכה מסבירים מה אפשר לשמר ואילו שחזורים או חיבורים עשויים להידרש.

​

​הניתוח הראשון בסרקומה רטרופריטונאלית הוא נקודת מפתח בסיכוי להשיג ריפוי ושליטה ממושכת במחלה. בהמלצות הבינלאומיות של קבוצת TARPSWG מודגש כי ההזדמנות הטובה ביותר לריפוי היא בעת הטיפול במחלה הראשונית. לכן, כאשר המחלה מקומית וניתנת לכריתה, חשוב לתכנן כבר מההתחלה ניתוח שמטרתו הסרה מלאה של הגידול, תוך שמירה על שלמותו והתאמת היקף הכריתה לסוג הסרקומה ולאיברים הסמוכים (המלצות TARPSWG, ‏2021). במחקר שכלל 382 מטופלים, הימנעות מקרע של הגידול, שוליים נקיים וניסיון רב יותר של המרכז נקשרו לסיכון נמוך יותר להישנות בבטן (Bonvalot ועמיתיה, 2009). ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של פנייה למנתח בעל ניסיון ייעודי בסרקומה ולצוות רב־תחומי עוד לפני הניתוח הראשון, במטרה למצות את סיכויי הריפוי ולהפחית ככל האפשר את הסיכון לחזרה.

​

בחלק מהמקרים נכון לכרות את הגידול יחד עם איבר צמוד כיחידה אחת. במקרים אחרים אפשר לשמר איבר סמוך בלי לפגוע במטרת הכריתה. גם בין מטופלים בעלי גידול בגודל דומה ייתכנו ניתוחים שונים מאוד. הקשר לכלי דם, שורש המזנטריום, עצבים ואיברים מרכזיים מחייב הערכה פרטנית; אין להסיק נתיחות או אי־נתיחות ממשפט יחיד בדוח ההדמיה. לשם כך דרושה הבנה עמוקה של עולם הסרקומות הרטרופריטונאליות, נסיון עשיר בניתוחי סרקומה, וצוות רב-תחומי מנוסה ששותף לתהליך קבלת ההחלטות עוד בטרם מבוצעת כל התערבות.

​

כאשר צפויה מעורבות של תחום נוסף, התכנון כולל את המומחים המתאימים. הבטיחות והשליטה האונקולוגית קודמות לשיקול של גודל החתך. רוב הכריתות הגדולות באזור זה מתבצעות בגישה פתוחה; גישה זעיר־פולשנית נשקלת במקרים נבחרים בהתאם לאבחנה ולאפשרות לשמור על עקרונות הכריתה. במקרים מסויימים ביותר, בהם הדבר בטוח מבחינה אונקולוגית, ד"ר ברכה מבצע את הניתוח בגישה רובוטית, במטרה לשפר ולהקל על תהליך ההחלמה.

האם חייבים להסיר גם את הכליה

לא בכל ניתוח. בליפוסרקומה מסוימת, כריתה עם הכליה עשויה להיות חלק מתכנון אונקולוגי נכון גם כאשר הכליה עצמה מתפקדת. במצב אחר, למשל כאשר ניתן להשיג כריתה מספקת ולהפריד בבטחה בין גידול מסוים לבין הכליה, שימורה עשוי להיות מתאים. לפני החלטה על כריתת כליה בוחנים גם את תפקוד הכליה השנייה ואת הסיכון הכולל. ההחלטה נובעת מסוג הגידול ומהאנטומיה הספציפית, ולא מעיקרון של כריתה מרבית בכל מחיר (המלצות GEIS לטיפול בסרקומה רטרופריטונאלית).

​

דווקא בשל מורכבות ההחלטות הקליניות לגבי התוכנית הניתוחית, דרושה הבנה עמוקה ובקיאות בגידולי סרקומה רטרופריטונאליים, היכרות מעמיקה עם תתי-הסוגים השונים והביולוגיה הייחודית של כל גידול. ישנם סוגי סרקומות רטרופריטונאליות בהן אין צורך בניתוח רדיקלי, וניתן לשמר איברים בצורה בטוחה מבחינה אונקולוגית. מאידך, בתתי-סוגים אחרים, ניתוח רדיקלי מאפשר סיכויי החלמה מירביים ועשוי לתרום למניעת הישנות המחלה. דיון על המקרים במסגרת צוות סרקומה רב-תחומי מנוסה, לאחר ההערכה ע"י ד"ר ברכה, מסייעת בדיוק התוכנית הניתוחית והתאמתה הן לביולוגיה של הגידול והן למטופל עצמו.

מה מלמדים המחקרים על ניתוח במרכז מומחה

מחקר ארצי מאנגליה שפורסם ב־2023 בחן 1,878 מטופלים עם סרקומה רטרופריטונאלית, מהם 1,120 עברו ניתוח בתוך שנה מהאבחנה. ההישרדות המוערכת לחמש שנים בקרב המנותחים הייתה 62.8% במרכזי סרקומה מומחים בעלי היקף פעילות גבוה, 51.7% במרכזים מומחים בעלי היקף נמוך יותר ו־42.0% במרכזים שאינם ייעודיים לסרקומה. יתרון למרכזים בעלי היקף פעילות גבוה נמצא גם בניתוח מתוקנן מול מרכזים מומחים בעלי היקף נמוך יותר.​ זהו מחקר תצפיתי, ולכן המספרים אינם מוכיחים שכל ההבדל נגרם מהמרכז, ואינם תחזית למטופל מסוים או נתוני תוצאות של הדסה. הם מספקים בסיס לבחירה במערך מנוסה שבו האבחון, תכנון הכריתה, ביצוע הניתוח והטיפול לאחריו נעשים כחלק מעבודה ייעודית לסרקומה (Tirotta ועמיתיו, European Journal of Cancer, 2023).

​

ד"ר ברכה בעל הכשרה ייעודית רשמית בתחום הכירורגיה האונקולוגית, בדגש על ניתוחי סרקומה וגידולי רקמה רכה, הן של הרטרופריטונאום והן בשאר הגוף. חלק ניכר מפעילותו הקלינית, הניתוחית והאקדמית מוקדש לתחום ניתוחי הסרקומה, והוא חבר בארגונים בינלאומיים וקבוצות מחקר המקדישות את פעילותן לטיפול בסרקומה. צוות הסרקומה הרב-תחומי הרחב שפועל בשיתוף עם ד"ר ברכה בהדסה עין-כרם שותף לטיפול בכל מטופל, והדבר תורם רבות לתכנון הטיפול והניתוח.

מתי משלבים הקרנות או טיפול תרופתי

הטיפול המשלים אינו זהה לכל סרקומה באזור זה. במחקר STRASS, שכלל 266 מטופלים, הוספת קרינה לפני ניתוח לא שיפרה את המדד העיקרי של הישרדות ללא הישנות בטנית בכלל אוכלוסיית המחקר. לכן קרינה לפני ניתוח אינה טיפול שגרתי לכל מטופל עם סרקומה רטרופריטונאלית (מחקר STRASS).

​

ניתוחים מאוחרים יותר, ששילבו נתונים מהמחקר וממטופלים שטופלו מחוץ לו, הציעו תועלת מקומית בקבוצות מסוימות של ליפוסרקומה עם התמיינות טובה (Well Differentiated Liposarcoma) או דה־דיפרנציאציה בדרגות נמוכות יותר. ממצאים אלו תומכים בדיון פרטני, אך אינם הוכחה שכל ליפוסרקומה זקוקה לקרינה ואינם מעידים על יתרון מוכח בהישרדות הכוללת (מחקר STRASS ו־STREXIT).

​

גם טיפול תרופתי לפני ניתוח אינו ברירת מחדל. שוקלים אותו בהתאם לסוג הסרקומה, דרגתה, היקפה ומטרת הטיפול, ולעיתים במסגרת מחקר. כאשר המחלה אינה מתאימה לכריתה או קיימות גרורות, קובעים תוכנית עם אונקולוג סרקומה ומגדירים מחדש את תפקיד הניתוח.

​

ד"ר ברכה היה שותף לגיוס ולמעקב אחר מטופלים למחקרים הקליניים העולמיים STRASS ו- STRASS-2 במסגרת עבודתו במרכז הסרטן Peter MacCallum באוסטרליה, ולו ולצוות הסרקומה בהדסה נסיון רב במתן טיפולים סיסטמיים או מקומיים לפני ניתוח או לאחריו כשיש לכך הצדקה ביולוגית ואונקולוגית. כל מקרה נידון במסגרת הצוות סרקומה הרב-תחומית, ולאחר מכן מתקיים דיון פתוח ומפורט עם המטופל ומשפחתו בכדי להתאים את תוכנית הטיפול המתאימה באופון מותאם אישית.

החלמה וסיכונים לאחר ניתוח

הסיכונים תלויים בהיקף הפעולה ובמצב המטופל. הם יכולים לכלול דימום, זיהום, קרישי דם, עיכוב בחזרת פעילות המעי, דליפה מחיבור של מעי או איבר אחר ופגיעה בתפקוד איברים שנכרתו או נותחו. כריתה הכוללת לבלב, כלי דם מרכזיים או מספר איברים מחייבת שיחה מפורטת במיוחד על התועלת הצפויה מול הסיכון (מחקר רב־מרכזי על סיבוכים לאחר כריתת סרקומה רטרופריטונאלית).

​

לפני הניתוח בוחנים צורך בתמיכה תזונתית, שיפור כושר תפקודי ואיזון מחלות רקע. ישנם מקרים בהם ד"ר ברכה וצוות הסרקומה הרב-תחומי בוחרים לשפר את מצבו הסיסטמי והמטבולי של המטופל עוד טרם הניתוח, כשהדבר אפשרי ובטוח מבחינה אונקולוגית, וזאת בכדי לשפר את תהליך ההחלמה ולהפחית סיבוכים משנית לניתוח. הדבר מבוסס על פרוטוקולים עולמיים מתקדמים לאיזון טרום-ניתוחי של מטופלים מורכבים, דוגמת מבוגרים או מטופלים עם מחלות רקע משמעותיות, ויש ראיות המצביעות על כך שהדבר יכול לסייע בתהליך ההחלמה ולהאיץ אותו.

 

במהלך האשפוז ניתנים טיפול בכאב, מניעת סיבוכים, סיוע בניידות והתאמת תזונה. משך האשפוז והחזרה לשגרה משתנים, ולכן הערכה אישית מועילה יותר מהבטחה למספר ימים קבוע. לקראת השחרור מקבלים הנחיות ברורות לגבי הפצע, הפעילות, התרופות והביקורת, כאשר ניתן לבצע את הביקורת שלאחר הניתוח והמעקבים בהמשך במרפאתו של ד"ר ברכה ברמת גן או בהדסה עין-כרם.

חזרת מחלה או ניתוח קודם שאינו שלם

הישנות מקומית אינה אומרת אוטומטית שאין אפשרות לטיפול נוסף. כדי להעריך ניתוח חוזר בוחנים את הזמן שחלף מהניתוח הראשון, קצב הגדילה, מספר מוקדי המחלה, סוג הסרקומה, נוכחות גרורות והסיכון של פעולה נוספת. בחלק מהמקרים נכון לנתח, ובאחרים נכון להקדים טיפול אחר או לעקוב תקופה מוגדרת כדי להבין את התנהגות המחלה.

​

לאחר ניתוח שבו נותרה מחלה, חשוב להבחין בין שוליים חיוביים מיקרוסקופיים לבין גידול שנשאר ונראה בהדמיה. גם דוח הניתוח, תיאור קרע של הגידול והחומר הפתולוגי הקודם עשויים להשפיע על ההחלטה. קבלת חוות דעת נוספת יכולה לעזור לבחון מה ניתן להשיג כעת, בלי להבטיח שניתוח נוסף יידרש או יועיל בכל מקרה (קונצנזוס TARPSWG למחלה חוזרת, 2022).

​

לד"ר מני ברכה ולצוות הרב-תחומי בהדסה נסיון רב בניתוחים וטיפולים למטופלים שנותחו בעבר (ובמיוחד במקרים בהם בוצע ניתוח שאינו ייעודי לסרקומה ושלא על ידי מנתח סרקומה מומחה), כל מקרה נידון לגופו לאחר הערכה מקיפה במרפאתו של ד"ר ברכה, ונבנית תוכנית טיפול וניתוח מותאמת אישית למטופל ולמחלתו.

הטיפול בהדסה והאפשרות למחקר קליני

צוות הסרקומה בהדסה כולל מומחים בכירורגיה, אונקולוגיה, קרינה, פתולוגיה והדמיה, ובמקרים המתאימים משלב תחומים נוספים. כחלק מהעבודה אפשר לבחון צורך באפיון מולקולרי ובמחקר קליני. ההיכרות של ד״ר מני ברכה עם טיפול בסרקומה בארץ ובמסגרת הכשרתו במרכז Peter MacCallum תומכת בהערכה כירורגית המביאה בחשבון גם את הביולוגיה של המחלה ואת המשך הטיפול (מרפאת הסרקומה בהדסה).

​

בהדסה מתקיימת פעילות מחקר אונקולוגית רפואית וכירורגית, הכוללת גם מחקרים בינלאומיים ומחקרים בשלבים מוקדמים. התאמה למחקר תלויה באבחנה, בטיפולים הקודמים, במצב הרפואי ובגיוס בפועל. כאשר האפשרויות המקובלות מוגבלות, יש ערך לבדיקה יזומה של אפשרויות אלו עם צוות המחקר (היחידה למחקרים קליניים במכון שרת).

ייעוץ וחוות דעת נוספת

אם נמצא אצלכם גוש רטרופריטונאלי, אם אובחנה סרקומה או אם המחלה חזרה לאחר ניתוח  ניתן לפנות למרפאתו של ד"ר ברכה להערכה ראשונית או קבלת חוות דעת נוספת. מומלץ להכין את ההדמיות עצמן (להגיע למרפאה עם הדיסקים של הבדיקות), הפענוחים, תשובות הפתולוגיה וסיכומי הטיפולים והניתוחים. ד"ר ברכה יעמיק עם המטופל ומשפחתו בפרטים ובדקויות של האבחנה, מה ידוע, מה עוד צריך לברר ומהן האפשרויות המתאימות למקרה.

​

ניתן להגיע למרפאתו של ד"ר ברכה גם במקרים בהם בוצע ניתוח מסיבה אחרת, ובפתולוגיה ממצא מקרי שנתגלה באותו ניתוח התברר כי מדובר בסרקומה (סיטואציה המכונה "Oops surgery"). דווקא בנקודת זמן זו, רצוי לבצע הערכה מקיפה של הדברים ולקבל החלטות על התוכנית להמשך. כפי שנכתב לעיל, אף שההזדמנות הטובה ביותר להשגת ריפוי הינה במעמד הניתוח הראשון, פעמים רבות יש מקום לשקול ניתוח סרקומה ייעודי גם אחרי ניתוח חלקי לא מתוכנן, ובכך לנסות ולשנות את מצב המחלה ככל שניתן.

​

לקביעת ייעוץ עם ד״ר מני ברכה בירושלים או ברמת גן ניתן להתקשר למוקד זימון תורים של שר"פ הדסה (02-6778899). לחילופין, ניתן לפנות ישירות אל ד"ר ברכה ב- WhatsApp האישי שלו (לחץ כאן) או להשאיר פניה באתר דרך הטופס בתחתית העמוד.

1.jpg

צרו עמנו קשר

טלפון ראשי לקביעת תור

052-5248880

​

במקרים דחופים
ניתן ליצור קשר בוואטסאפ ל-
052-5248880

אימייל

כתובת

בי"ח הדסה-עין כרם, ירושלים

הדסה מדיקל, בית גיבור ספורט, דרך מנחם בגין 7, רמת גן

עובד בהסדר מלא מול כל קופות החולים וכלל חברות הביטוח

השאירו פנייה ונחזור אליכם בהקדם

תודה על פנייתכם.

ניצור עמכם קשר בהקדם

bottom of page