
קפושי סרקומה
אבחון, בירור ואפשרויות טיפול
סרקומת קפושי - Kaposi Sarcoma

קפושי סרקומה היא מחלה גידולית הקשורה לנגיף HHV-8, ומופיעה לרוב ככתמים או כנגעים אדמדמים, סגולים או חומים בעור. מהלך המחלה משתנה: אצל חלק מהמטופלים היא מוגבלת לעור ומתקדמת באיטיות, ואצל אחרים היא נרחבת יותר. הטיפול נקבע לפי סוג המחלה, היקפה, התסמינים ומצב מערכת החיסון, ויכול לכלול מעקב, טיפול מקומי או טיפול תרופתי.
ד״ר מני ברכה הוא כירורג אונקולוגי בהדסה עין כרם, בעל הכשרה ייעודית בכירורגיה אונקולוגית במרכז פיטר מקאלום באוסטרליה. הערכת קפושי במרפאה נועדה לאשר את האבחנה, לזהות אם יש צורך בבירור נוסף, ולבחור את מקומו של הטיפול הכירורגי בתוך תוכנית המתאימה למחלה כולה.
מהי קפושי סרקומה
קפושי סרקומה, המכונה גם סרקומת קפושי ובאנגלית Kaposi sarcoma, היא גידול בעל מאפיינים של תאי מערכת כלי הדם והלימפה. היא קשורה לנגיף ההרפס האנושי מסוג 8, המכונה גם KSHV (או בשמו המלא: Kaposi Sarcoma Associated Herpes Virus). נשאות של הנגיף אינה שקולה למחלה: רוב הנושאים אותו אינם מפתחים קפושי. למצב מערכת החיסון ולגורמים נוספים יש השפעה על הופעתה והתנהגותה.
המחלה יכולה להופיע במספר מוקדים בעור, ולעיתים לערב גם את חלל הפה, בלוטות הלימפה או איברים פנימיים. עצם קיומם של כמה נגעים אינו מאפשר להסיק לבדו שמדובר במחלה מסכנת חיים. משמעות הממצאים תלויה בהקשר הקליני ובמידת ההפרעה שהם גורמים (למידע רפואי על המחלה: המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית).
ישנן ארבעה תת-סוגים שונים של קפושי סרקומה - חלוקה זאת משפיעה על הבירור ועל הטיפול. חשוב להבהיר כי אבחנת קפושי כשלעצמה אינה מעידה על HIV, ולמחלה יש גם צורות שאינן קשורות אליו (להנחיות האירופיות: Lebbé ועמיתיו, 2019). אף שרוב הנגעים של קפושי סרקומה הינם עוריים, תתכן גם הופעות נגעים/גושים של רקמה רכה (עמוקים לעור, גם אם ניכרים על פניו), או במצבים מסויימים גם באיברים פנימיים דוגמת מערכת העיכול.
קפושי קלאסי
מופיע לרוב בגיל מבוגר, ובכלל זה באוכלוסיות ממוצא ים־תיכוני ומזרח־אירופי, ונפוץ יותר בגברים. לעיתים קרובות מתחיל בכפות הרגליים ובשוקיים ומתפתח בהדרגה. חלק מהמטופלים עם קפושי סרקומה קלאסי, לא זקוקים לטיפול כלשהו, אך כל מקרה נקבע לגופו ובהתאם למצב המטופל והיקף המחלה.
קפושי הקשור ל־HIV
מחלה המתפתחת אצל אנשים החיים עם HIV. טיפול יעיל ב־ HIV הוא חלק מרכזי מהטיפול בקפושי, אך לעיתים נדרש גם טיפול אונקולוגי ייעודי. לעיתים, ישנו מקום לשילובה של התערבות ניתוחית או טיפולים מקומיים כחלק מהאסטרטגיה הטיפולית הרחבה, אך עיקר הטיפול כאמור הינו בשליטה על ה- HIV.
קפושי הקשור לדיכוי חיסוני תרופתי
יכול להופיע לאחר השתלת איברים או במהלך טיפול המדכא את מערכת החיסון. לעיתים, החלפת הטיפול לדיכוי החיסוני באלטרנטיבות מקבילות או שינוי מינון עשוי להועיל בשליטה על המחלה, אך הדבר נעשה תחת בקרה ובעצה אחת עם צוות ההשתלות איברים בהדסה עין-כרם (או בבתי חולים אחרים) בכדי שלא לסכן את האיבר המושתל.
קפושי אנדמי
שכיח יותר באזורים מסוימים באפריקה, ועשוי להתבטא בצורות שונות לפי גיל המטופל וההקשר הקליני.
כיצד נראים הנגעים ומתי כדאי להיבדק
הנגעים יכולים להתחיל ככתמים שטוחים ולהפוך בהמשך לרבדים או לגושים בולטים. לעיתים יש סביבם נפיחות, ולעיתים הם גורמים לרגישות, לדימום, להפרשה או לקושי בנעילת נעל ובהליכה. מראה הנגע לבדו אינו מספיק לאבחנה: גם שינויים בכלי הדם, שטפי דם וגידולי עור אחרים עשויים להיראות דומים. מדובר בגידול נדיר בשכיחות הופעתו, כך שאין סיבה להניח כי נגע בעור הינו קפושי סרקומה על סמך המראה בלבד, כאשר למטופל אין רקע אישי של קפושי סרקומה בעברו ואינו נמצא באחת מהאוכלוסיות שמוגדרות בסיכון להופעת המחלה. מאידך, יש צורך בבדיקה דרמטולוגית של נגעים חדשים בעור, נגעים שונים ויוצאי דופן, או נגעים עוריים שמשתנים.
ככלל אצבע, כדאי להיבדק כאשר מופיע נגע מתמשך או גדל, כאשר מתווספים מוקדים, או כאשר יש שינוי בתפקוד ובהרגשה. בבדיקה חשוב לתאר גם את קצב השינוי: תמונות קודמות, אפילו מהטלפון, יכולות לעזור להבין אם התהליך איטי ויציב או מתקדם בזמן קצר. במטופל עם רקע מתועד של קפושי סרקומה, דרוש מעקב צמוד יותר ויש ערך בתיעוד של הדברים לאורך הזמן בכדי להקל על הבנת קצב ההתקדמות של הדברים ולאפשר התאמה של הטיפול ו/או הניתוח לדינאמיקה של המחלה.
כיצד מאבחנים קפושי סרקומה

האבחנה מבוססת על בדיקת רקמה. בדרך כלל ניתן לקחת ביופסיה מנגע נגיש בעור בהרדמה מקומית. בוחרים אזור שייתן לפתולוג מידע מספק, תוך התחשבות במיקום הנגע, בסיכון לדימום וביכולת הריפוי של העור.
הפתולוג בוחן את מבנה הרקמה ואת התאים, ומשלב לפי הצורך צביעות ייעודיות, ובהן צביעה לחלבון LANA של HHV-8. בדיקת דם לנגיף אינה מחליפה ביופסיה של נגע חשוד. כאשר הממצא אינו טיפוסי או שהתשובה אינה מתיישבת עם הבדיקה הקלינית, יש מקום לעיון חוזר בחומר הפתולוגי.
כחלק מהבירור מקובל להציע בדיקת HIV למי שאין לגביו תוצאה ידועה, ולברר מחלות רקע ותרופות המשפיעות על מערכת החיסון. זו בדיקה רפואית שגרתית בהקשר הזה, שנועדה לכוון טיפול מדויק (להמלצות על הביופסיה והבירור: Esser ועמיתיו, הנחיות S1, 2022).
האם צריך CT או בדיקות של מערכת העיכול
הבירור מתחיל בשיחה במרפאתו של ד"ר ברכה, בבדיקת העור והריריות ובבדיקת בלוטות הלימפה. נבדקים מספר הנגעים, פיזורם, תסמינים נלווים ומצב החיסון. לפי הממצאים מחליטים אם נדרשות בדיקות דם, הדמיה או בדיקה של איבר מסוים.
אין צורך באותה סדרת בדיקות לכל מטופל. אצל אדם עם קפושי קלאסי מוגבל, ללא תסמינים מחשידים, היקף הבירור עשוי להיות מצומצם יותר. לעומת זאת, נוכחות קוצר נשימה, דימום ממערכת העיכול, אנמיה בלתי מוסברת, ירידה בלתי מכוונת משמעותית במשקל המטופל, או התקדמות נרחבת מצדיקים הערכה ממוקדת ובהקדם. אין להסיק שמעורבות פנימית קיימת, או שאינה קיימת, על סמך מראה העור בלבד.
מתי אפשר להסתפק במעקב
במחלה עורית מוגבלת, יציבה וללא הפרעה משמעותית, לעיתים אפשר לבחור במעקב מתוכנן. ההחלטה כוללת הגדרה ברורה של מה ייחשב שינוי המחייב טיפול: גדילה, הופעת נגעים נוספים, כאב, דימום או פגיעה בתפקוד. צילום ומיפוי של הנגעים מסייעים להשוואה בין הביקורים.
גם כאשר אין צורך בטיפול מיידי, יש חשיבות להסבר ולכתובת לפנייה. מטופל צריך לדעת אילו שינויים לדווח, מתי נקבעת הביקורת הבאה, ומהן האפשרויות אם המחלה הופכת למטרידה. כלל ההיבטים הנ"ל נידונים בפירוט ובאריכות במרפאתו של ד"ר ברכה ברמת-גן או בירושלים. לעיתים המעקב נעשה במשולב עם מעקב מרפאתו של אחד מחברי הצוות הרב-תחומי בהדסה עין-כרם (דוגמת דרמטו-אונקולוג ייעודי).
אילו טיפולים מקומיים אפשר להציע
טיפול מקומי יכול להתאים לנגע בודד או למספר מוקדים מוגבל. מטרתו עשויה להיות הקלה על כאב ודימום, שיפור בתפקוד או טיפול בנגע בולט המפריע למטופל. האפשרויות כוללות קרינה, כריתה של נגעים נבחרים, הזרקה של טיפול ממוקד לתוך הנגע ולעיתים טיפולים נוספים בעור. הבחירה תלויה גם בגודל, במיקום, במצב העור ובטיפולים קודמים.
קפושי נחשב רגיש לקרינה, ולכן היא יכולה להיות אפשרות יעילה גם כאשר ניתוח היה מחייב פצע גדול. טיפול מקומי מטפל באזור שנבחר, ואינו מונע בהכרח הופעה של מוקדים במקומות אחרים. אפשר לשלב אותו בטיפול מערכתי כאשר לכל אחד מהם יש מטרה מוגדרת (לעקרונות הבחירה בין טיפולים מקומיים: ההנחיות האירופיות לקפושי).
לד"ר מני ברכה ולצוות הרב-תחומי בהדסה עין כרם נסיון רב עם מטופלי קפושי סרקומה, ונעשה שימוש מושכל במגוון האפשרויות הקיימות לטיפול בקפושי סרקומה תחת העיקרון המנחה של "מהקל אל הכבד". היינו, כאשר מתאפשר נעדיף טיפול מקומי בעל השפעה מינימלית, ורק בהעדר תגובה מספקת נשקול טיפול משמעותי יותר, מקומי או גם סיסטמי. כמובן שיתכנו מצבים בהם ישנה הצדקה למתן טיפול סיסטמי כבר במעמד ההתייצגות הראשונית, בשל היקף המחלה או חומרתה.
מהו תפקידו של הניתוח בקפושי סרקומה

לכירורג יש תפקיד בלקיחת ביופסיה מדויקת ובהסרת נגעים נבחרים, למשל נגע קטן שמדמם, מכאיב או מפריע להליכה. לעיתים כריתה מוגבלת נותנת פתרון מקומי פשוט; במצבים אחרים קרינה או טיפול תרופתי מתאימים יותר.
ישנן סיטואציות שבהן גם כאשר נחליט על טיפול קרינתי לשטח מוגדר מראש של מחלה, תתקבל החלטה מושכלת על כריתה של נגע מאזור שמחוץ לשדה הקרינה (בכדי שלא להרחיב את שדה הקרינה עבור נגעים בודדים שניתן להסיר). במקרים אחרים, יתכן ונתרשם כי בטרם הטיפול הקרינתי יש מקום לבצע כריתה של נגע מכוייב ותסמיני, בכדי להמנע מסיבוכי קרינה באזור הנגע (דוגמת דימום משמעותי מהנגע כתגובה לטיפול, או יציאה משליטה של נגע מזוהם תחת טיפול קרינתי). כל מקרה נבחן לגופו, ומובא לדיון במסגרת הצוות הרב-תחומי בהדסה עין-כרם.
בבחירה בניתוח חשוב לשאול אם ההקלה הצפויה מצדיקה את הפצע ואת משך ההחלמה. בכף הרגל, בשוק בצקתית או בעור שמצבו ירוד, יש משמעות מיוחדת לתכנון הסגירה והחבישות. כריתת כל נגע חדש אינה בהכרח הדרך המתאימה לניהול מחלה מרובת מוקדים, וגם לאחר כריתה מלאה של נגע מסוים יכולה להופיע מחלה נוספת באזור או במקום אחר (על מקומו של ניתוח: NCI, טיפול בקפושי).
הזרקה ממוקדת של וינבלסטין לנגעי קפושי סרקומה

בנגעי קפושי עוריים נבחרים, הזרקה תוך־נגעית של וינבלסטין (Vinblastine) היא אפשרות טיפולית יעילה, העשויה להביא להקטנה משמעותית ואף להיעלמות קלינית של הנגעים המטופלים. התרופה מוזרקת ישירות לתוך הנגע, באופן המאפשר לרכז בו את הטיפול ובדרך כלל לצמצם תופעות לוואי מערכתיות בהשוואה לכימותרפיה הניתנת דרך הווריד. בנגעים מתאימים ניתן לשקול טיפול זה כחלופה לכריתה או לקרינה, בהתאם לגודלם, למיקומם ולהיקף המחלה. הזרקות תוך־נגעיות נכללות בין אפשרויות הטיפול המקומי בהנחיות המקצועיות לקפושי סרקומה (הנחיות Esser ועמיתיו, 2022).
תגובות טובות תוארו גם בקפושי קלאסי שאינו קשור ל־HIV. בסדרה קטנה של שישה מטופלים עם קפושי קלאסי וסוכרת, נצפתה לאחר שלושה חודשים נסיגה מלאה או כמעט מלאה בכל הנגעים הנודולריים שטופלו, לצד תגובה חלקית בנגעים בצורת רבדים. בדיווח נוסף על קפושי קלאסי תוארה היעלמות קלינית של הנגעים לאחר חמישה שבועות, ללא הישנות במהלך שישה חודשי מעקב (Vassallo ועמיתיו, 2015; Kim ועמיתיו, 2016). תוצאות אלו מדגישות את הפוטנציאל של הטיפול כאשר בוחרים היטב את המטופלים ואת הנגעים המיועדים להזרקה. השפעתו נבחנת בנגעים המטופלים, ונדרש המשך מעקב גם לאחר תגובה טובה, משום שנגעים חדשים עלולים להופיע באזורים אחרים.
ד״ר מני ברכה משלב הזרקות תוך־נגעיות במסגרת תוכנית טיפול אישית בקפושי סרקומה בהדסה, תוך בחינת החלופות המקומיות והצורך בטיפול נוסף. אופן ההרדמה מותאם למספר הנגעים, למיקומם ולנוחות המטופל, וניתן לשלב הרדמה מקומית וטשטוש, עם שחרור לבית לאחר התאוששות באותו היום. תופעות לוואי אפשריות כוללות כאב מקומי, שינוי בצבע העור ולעיתים היווצרות כיב באזור ההזרקה; תכנון הטיפול והמעקב נועדו להשיג שליטה מקומית טובה תוך שמירה על התפקוד ועל איכות החיים.
מתי נדרש טיפול תרופתי מערכתי (סיסטמי)
מחלה נרחבת, התקדמות מהירה, בצקת משמעותית, פגיעה בתפקוד או מעורבות פנימית עשויות להצדיק טיפול מערכתי. בין התרופות המקובלות נמצאות דוקסורוביצין ליפוזומלי (Liposomal Doxorubicin) ופקליטקסל (Paclitaxel). הבחירה והמעקב נעשים בידי הצוות האונקולוגי לפי היקף המחלה, מחלות הרקע והטיפולים שכבר ניתנו.
תועלת הטיפול נמדדת גם בהקלה על התסמינים. במחקר אקראי שכלל 73 מטופלים עם קפושי מתקדם הקשור ל־HIV, טיפול באחת משתי התרופות נקשר לשיפור בכאב אצל 25 מתוך 36 מטופלים שהכאב הפריע לפעילותם בתחילת המחקר, ולשיפור בנפיחות אצל 38 מתוך 41 שסבלו ממנה. אלו תוצאות בקבוצת מחקר מסוימת, ולא תחזית אישית לכל חולה קפושי (למחקר: Cianfrocca ועמיתיה, 2010).
כיצד משתנה הטיפול אצל מושתלי איברים ואנשים החיים עם HIV
בקפושי הקשור ל־HIV, התחלה או התאמה של טיפול אנטי־רטרו־ויראלי הן מרכיב מרכזי. הצורך בטיפול נוסף נקבע לפי היקף המחלה וחומרתה. יש חשיבות לעבודה משותפת בין האונקולוג לצוות המטפל ב־ HIV, לרבות בחינת תגובה לטיפול ואינטראקציות בין תרופות. בהדסה עין-כרם צוות מיקרוביולוגיה מוביל עם נסיון רב במטופלים נשאי HIV, במידת הצורך ובמקרים המתאימים הטיפול נעשה במשולב עם צוות ה- HIV בהדסה כחלק מאסטרטגיית טיפול רחבה.
אצל מושתלי איברים, שינוי מבוקר של הטיפול המדכא חיסון עשוי להשפיע על הקפושי. במקרים מתאימים נשקלת החלפה לתרופה ממשפחת מעכבי mTOR. מחקר מוקדם ב־ 15 מושתלי כליה תיאר נסיגה של הנגעים העוריים לאחר מעבר לסירולימוס. התאמה כזאת מחייבת את צוות ההשתלות, משום שצריך לשמור גם על תפקוד האיבר המושתל; אין לשנות או להפסיק טיפול באופן עצמאי (למחקר: Stallone ועמיתיו, 2005).
מה חדש בטיפול בקפושי
במחלה מתקדמת או חוזרת ניתן לבחון אפשרויות נוספות, ובהן פומלידומיד וטיפולים אימונולוגיים במצבים נבחרים. מחקרים קטנים הראו פעילות של פומלידומיד ושל פמברוליזומאב, אך אוכלוסיות המחקר שונות, וההתאמה תלויה בין השאר בסוג הקפושי, בטיפולים קודמים ובמצב החיסון. זמינות בישראל והאפשרות לקבל טיפול או להשתתף במחקר נבדקות באופן פרטני (למחקר בפומלידומיד: Ramaswami ועמיתיו, 2022; למחקר בפמברוליזומאב בקפושי קלאסי ואנדמי: Delyon ועמיתיה, 2022; למחקר בקפושי הקשור ל־HIV: CITN-12, 2025). המקרים נידונים במסגרת הישיבה הרב-תחומית בהדסה עין-כרם, ונבחנות אסטרטגיות טיפול שונות בהתאם לסיטואציה הקלינית.
אצל מושתלי איברים, בחינת אימונותרפיה מסוג מעכבי נקודות בקרה מחייבת דיון משותף עם צוות ההשתלות, בשל הסיכון לפגיעה בשתל ולדחייתו. לכן אפשרות שמתאימה למטופל אחד אינה בהכרח מתאימה לאחר (מחקר רב־מרכזי על אימונותרפיה במושתלי כליה).
טיפול שמביא בחשבון גם את חיי היומיום
הטיפול בקפושי סרקומה אינו מסתכם בספירת נגעים. בצקת, קושי בהליכה, פצעים וחשש מהופעת מוקדים חדשים יכולים להשפיע מאוד על איכות החיים. בהתאם למצב, משלבים טיפול בפצעים, התאמה של טיפול בבצקת והנחיות לתפקוד. ביקורת מסודרת מאפשרת לשנות את התוכנית כאשר הצרכים משתנים.
בהערכה במרפאתו של ד"ר ברכה הוא בוחן מהי הבעיה שדורשת מענה כעת: אבחנה שעדיין אינה ברורה, נגע שזקוק לטיפול מקומי, או מחלה שמחייבת שילוב אונקולוגיה ומומחים נוספים בהדסה. המטרה היא שהחלטה על ביופסיה או ניתוח תשתלב בטיפול הכולל ותשרת צורך ברור של המטופל.
לקראת פגישת ייעוץ

אם אתם או מי מיקירכם אובחנתם עם קפושי סרקומה, או אם יש נגע חשוד שדורש ביופסיה, ניתן לפנות להערכה במרפאתי. מומלץ להביא את תשובת הפתולוגיה, רשימת התרופות, סיכומי הטיפולים הקודמים ותמונות המתעדות שינוי בנגעים. נבחן יחד מה דורש טיפול כעת ומהו המענה המתאים, לרבות ביופסיה, טיפול מקומי או המשך טיפול במסגרת צוות רב־תחומי.
לקביעת ייעוץ עם ד״ר מני ברכה בירושלים או ברמת גן ניתן להתקשר למספר המופיע באתר, לפנות ישירות אל ד"ר ברכה ב- WhatsApp האישי שלו (לחץ כאן לפניה), או להשאיר פרטים בטופס הפניה באתר שנמצא בתחתית העמוד.
שאלות נפוצות על קפושי סרקומה
האם קפושי תמיד קשור ל־ HIV?
לא. קיימת גם צורה קלאסית, וכן מחלה הקשורה לתרופות המדכאות חיסון וצורות נוספות. עם זאת, בדיקת HIV היא חלק מקובל מהבירור הראשוני כאשר הסטטוס אינו ידוע, מפני שהתוצאה משפיעה על בחירת הטיפול.
האם כל כתם סגול ברגל הוא קפושי?
לא. קיימות סיבות רבות לכתמים ולנגעים בצבע דומה. נגע מתמשך, משתנה או גדל צריך להיבדק, והאבחנה של קפושי נשענת על ביופסיה ולא על צילום בלבד. כשיש היסטוריה אישית של קפושי סרקומה בעברו הרפואי של מטופל, דרגת החשד לנגעים כאלו גבוהה יותר כמובן.
האם ניתוח יכול לפתור את הבעיה?
ניתוח יכול להסיר נגע מתאים ולהקל על תסמינים מקומיים. הוא אינו מבטיח שלא יופיעו נגעים נוספים, אך בהחלט יכול לסייע בשליטה מקומית במחלה. לכן בוחרים בו לאחר שבודקים את המחלה כולה ואת החלופות המקומיות והמערכתיות. לעיתים יש מקום לטיפול מקומי, דוגמת הזרקה ממוקדת תוך-גידולית של כימותרפיה, כחלק מאסטרטגיה ניתוחית/התערבותית.
האם חייבים להתחיל כימותרפיה מיד לאחר האבחנה?
לא. יש מטופלים רבים שמתאימים למעקב, לטיפול מקומי או התערבות ניתוחית ממוקדת. טיפול מערכתי נשקל כאשר היקף המחלה, קצב התקדמותה או התסמינים מצדיקים זאת.
הנגע הוסר ובמקום אחר הופיע נגע חדש האם הניתוח נכשל?
לא בהכרח. לקפושי יש נטייה להופיע במספר מוקדים. צריך לבדוק אם מדובר במוקד נוסף, בחזרה באזור שטופל או באבחנה אחרת, ולבחון אם יש צורך בשינוי תוכנית הטיפול.
אני מקבל תרופות לאחר השתלה האם להפסיק אותן?
לא באופן עצמאי. שינוי הטיפול עשוי להיות חלק מהפתרון, אך הוא חייב להיעשות בתיאום עם צוות ההשתלות כדי להגן על האיבר המושתל.
